התנהגות העורף עד כה ראויה לציון לשבח. אותה הצלחה של העורף - בהתגוננות, בהתנהגות ובעמידתו האיתנה - נובעת מכמה סיבות. במשך כמה שנים טובות נמצאת אותה אוכלוסייה תחת ירי קסאמים בלתי פוסק, ובתוספת המטחים הרבים שהיו בתקופה האחרונה, האזרחים למדו להתמודד. גורם נוסף שתורם לעמידתו האיתנה של העורף בתקופה קשה זו הוא תפקודו של פיקוד העורף על כלל מערכות החירום שלו. הרשויות האזרחיות, העירוניות, האזוריות, והמקומיות, כמו גם מד"א, כוחות כיבוי אש, בתי החולים ומשרדי הממשלה למיניהם - כולם עובדים באופן מתואם ותורמים לעורף חזק במיוחד. מעורר השראה לראות כל הגופים מגויסים ועובדים יחד למען מטרה משותפת. אני מניח שלאור לקחי מלחמת לבנון השנייה (שם ועדת וינוגרד אמרה את שלה באשר לתפקוד העורף בתקופת הלחימה), הפיקוד למד והפיק את הלקחים. האזרח יודע להעריך את יכולתו המקצועית של פיקוד העורף, והתנהגות האוכלוסייה לפי ההנחיות הוכחה כמצילת חיים. נראה שהמבצע לא עומד להסתיים, וכדי שהעורף ימשיך להחזיק מעמד, פיקוד העורף צריך להתאים את השגרה המבצעית של הלחימה בעזה לחיי היומיום של האזרחים. צריך לדאוג שהאזרח יקבל השירותים השגרתיים: שהבנקים יהיו פתוחים ושהדואר יתפקד - כל זאת, כמובן, בהתחשב במצב ובמסוכנות הכרוכה בו. צריך לזכור שהאנשים נמצאים במקלטים ובמרחבים המוגנים זה זמן רב. גם חוסנו הלאומי של העורף חשוב. שר הביטחון, אהוד ברק, אמר שלמבצע "עופרת יצוקה" עלול להיות מחיר כבד. משפחות החיילים יודעות שיקיריהן נמצאים בסיכון, אך גם חייבות להבין כי מדובר במהלך צבאי בלתי נמנע.
