השעון הפוליטי אינו מתואם עם השעון הכלכלי, אך עם זאת נדרשת פעולה כלכלית דחופה. לכן לא מפתיע שהיועץ הכלכלי של הממשלה, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שהוא גם פרופסור לכלכלה יוצא עם תוכנית כלכלית. זה דבר מקובל, וגם בשנים קודמות נגיד בנק ישראל שם על שולחנו של ראש הממשלה הנבחר תוכנית כלכלית. מה שיוצא דופן הוא דרך הצגת התוכנית בתקשורת. בעבר היתה התוכנית מוצגת ישירות לרה"מ המיועד, ולא באמצעות התקשורת אבל גם התקופה היא יוצאת דופן ולכן מתבקשים אולי צעדים שונים.
כמה אלמנטים חסרים לי בתוכנית.
דבר ראשון - התייחסות למצוקת האשראי, שדווקא נמצאת קרוב לביתו של הנגיד. אלה זמנים שבהם צריך לחשוב ולא לחשוש להשתמש בכלים לא קונבנציונליים. ואני לא הייתי נבהל מצעדים שעשינו בעבר, כמו פיקדונות למתן הלוואות או אפילו ערבויות מדינה. המדינה יכולה לקחת על עצמה חלק מהסיכון.
דבר שני - בתחום שוק העבודה היה צריך לקשור בין הגדלת הסיוע למובטלים לתוכנית ממלכתית להסבה מקצועית של עובדים ושל מובטלים. כתוצאה מהמשבר יעבור המשק שינויים לא פשוטים. עובדים רבים ימצאו את עצמם במקומות עבודה לא נדרשים. חשוב להכין את כוח האדם במשק לתקופה של היציאה מהמיתון ומהמשבר, שעלולים להימשך כמה שנים טובות.
דבר שלישי - בתחום התשתיות, התוכנית שחיבר בנק ישראל אנמית מדי, ויש בה חזרה על תוכניות ישנות. יש מקום ליוזמות נרחבות ונועזות הרבה יותר, כדי לנצל את כושר הייצור של המשק.
דבר רביעי - בתחום התקציב, יש להעביר את התקציב ל-2009 במתכונתו הנוכחית, במהירות, גם ללא שום שינוי ולעסוק ברצינות בתקציב לשנת 2010. בתקציב 2010 יש להחזיר את האמינות והשליטה של הממשלה בגירעון. אי אפשר ואסור להשלים עם חריגה מיעדי הגירעון לאורך תקופה ממושכת מדי, וגם זה לא מופיע בתוכנית שהציג אתמול בנק ישראל.
הכותב הוא מבכירי בנק ישראל לשעבר ומכהן כיום בתפקיד המשנה לנשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו