במהלך טקס פרסי הקולנוע האחרון של אם.טי.וי, בתחילת יוני, הרג הקומיקאי הבריטי סשה ברון כהן את הסיכוי האחרון שמישהו יפספס את העובדה שסרטו החדש, "ברונו", מתכונן להפוך לסרט החם של הקיץ. כידוע, ברון כהן דפק כניסה אווירית לאולם בדמותו של כתב האופנה האוסטרי ההומו ברונו, כשהוא חמוש בכנפיים לבנות ובחוטיני, ונחת בעכוז חשוף הישר לתוך פרצופו של אמינם. התרגיל היחצ"ני הזה סגר את העסקה. קומדיית הגרילה המטורפת "ברונו" עלתה לאקרנים באמריקה ביום שישי האחרון וכבשה את טבלת שוברי הקופות של ארה"ב עם 30.42 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון לעלייתה, כשהיא עוקפת את מתחריה העיקריים, "עידן הקרח 3" ו"רובוטריקים 2". זה כמובן לא מפתיע. מסע יחסי הציבור הענק של "ברונו" קבע בתוקף: בוראט זה כל כך 2006! מה שאומר שכדי להיות בעניינים חייבים לרוץ לראות את "ברונו". ואת זה כדאי לעשות כמה שיותר מהר - לא רק כדי להשתתף בשיחת היום (שאחרי מותו של מייקל ג'קסון), אלא גם כדי להימנע מהספוילרים המתעופפים באוויר (וגם בהרבה מהביקורות על הסרט, אגב). "ברונו" אמנם משחזר אחד לאחד את השיטה של "בוראט" - חשיפת גזענות, דעות קדומות, צרות אופקים וטמטום כללי של אנשים אמיתיים שנפלו קורבן לשיטת צילומי הגרילה של ברון כהן - אבל התענוג שבצפייה בסרט טמון דווקא באלמנט ההפתעה של הרגעים הקטנים. מאחר של"ברונו" יש גם ככה חשיפת יתר, מובן שאי אפשר לבוא לסרט מבלי לדעת עליו שום דבר מראש, אבל באופן כללי - כמה שתדעו פחות לפני שאתם נכנסים לאולם, כך ייטב. התובנה הזו הובהרה היטב כשיצא "בוראט" (למזלי ראיתי אותו בהקרנת עיתונאים מוקדמת, כך שאפילו לא ידעתי שהקזחי המשופם מדבר עברית), ויש להניח שהתובנה הזו היא אחד הגורמים שדחפו את כל אותם צופים אמריקנים לרוץ לקולנוע ביום שישי. אני אומרת "ביום שישי" ולא "בסוף השבוע" מכיוון שנתוני הקופות מראים ש"ברונו" גרף כמעט מחצית מהכנסות סוף השבוע הראשון ביום שישי בלבד. בשבת ובראשון נרשמה ירידה חדה במספר הצופים, ובארה"ב חוששים שהצלחתו של הסרט לא תאריך ימים. על אף שנמניתי עם המחנה שנהנה מהסרט וחשב שהוא רק קצת פחות מצחיק מ"בוראט", אין מנוס מלהודות שהחשש מוצדק - סשה ברון כהן הולך רחוק מאוד ב"ברונו", יותר ממה שהלך ב"בוראט". "ברונו" הוא סרט יותר גס, יותר וולגרי ויותר פרובוקטיבי מכל מה שברון כהן עשה אי פעם. מן הסתם, כדי להמשיך לעניין לא היתה לו ברירה אלא להעלות את הרף, אבל על אף שהרבה מהגגים הגסים של "ברונו" מבוצעים ביד אמן ומספקים רגעים קומיים מפילים, זה כבר לא מספיק. זה שאנשים הם מטומטמים בצורה שערורייתית למדנו כבר מהעיתונאי הקזחי התמים, ועם כל הכיף שבסרט, באמת לא היינו צריכים את האוחצ'ה האוסטרית בשביל לדעת את זה. זה כמובן שם את סשה ברון כהן בבעיה, ואלוהים יודע איך הוא יתמודד איתה בסרט הבא.
