למרות המסננות - לצה"ל קשה לאתר סוטי מין

איך בעצם אדם בעל סטיות מיניות אפלות מצליח לעבור את המסננות הרבות של צה"ל? הרי יש קב"א, דפ"ר, מבדקים ייעודיים לחיל המודיעין, מבדקים לבה"ד 1, קורס קצונה שלם.

לשאלה הזו יש בעצם שלוש תשובות אפשריות. האחת היא שהיקף כוח האדם שעובר דרך המיונים בצה"ל הוא כה גדול עד שלפעמים יכולים גם להיות חריגים.

התשובה השנייה היא שהצבא אמנם עושה כל שניתן וכל שביכולתו על מנת להקטין את טווח הטעות, אבל עדיין בכל מספר מסוים של אנשים שעוברים את המיונים יהיו גם כמה שיתגלו כבלתי מתאימים.

ואילו התשובה השלישית היא שכל המבחנים בצה"ל מיועדים לבחון התנהגויות בהקשר לתפקוד של האדם בצבא, ולא בהקשרים אחרים. המבחנים אינם תמיד יודעים לנבא או לגלות דברים כאלו. במבחנים בודקים כיצד אדם מתנהג תחת לחץ, כיצד הוא חושב, האם הוא אסרטיבי, האם הוא חברתי. בכל המבחנים שעורך הצבא אין שאלות או התייחסות לנושאי פדופיליה או יצרים מיניים אפלים, כשם שאין התייחסות לנושאים אחרים.

זכוכית המגדלת מתמקדת באזורים שבהם צריך לנבא תפקוד בתוך המסגרת הצבאית. אפילו במבחן 300 (מבחן אישיותי שבו נדרשים הנבחנים להשיב על 300 שאלות אישיות) אין התייחסות לכך.

למרבה הצער, אפשר להסתיר דברים רבים מהצבא במסגרת המבחנים הללו. זה מכעיס ומקומם, אבל כנראה לא נוכל אף פעם למנות קלינאים ופסיכולוגים שיבדקו אישיות במהלך כל קורס הקצינים למשל.

עם זאת, צריך לזכור שלפעמים גם כלל לא ניתן לראות או לגלות דבר כזה. כשאדם מגיע למקום מסוים, הוא יכול לסגל לעצמו את ההתנהגויות הנהוגות במקום. כך, למשל, אם אדם מגיע לצבא ואף הופך לקצין, הוא יכול לסגל לעצמו קודים של התנהגות חיילית, גם אם לפני הצבא הוא התנהג בצורה אחרת, ואפשר שגם אחרי הצבא הוא יתנהג בצורה שונה.

הכותב שימש עד לאחרונה ראש מחלקת מדעי ההתנהגות (ממד"ה) בצה"ל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו