"גלגל הוא שחוזר בעולם" (מסכת שבת קנא, ב). ב־2003 פורק משרד הדתות בעקבות דרישת "השר לפיד", ולקול מחאת המפד"ל דאז. בחלוף עשור "השר לפיד" מחזיר עטרה ליושנה, לקול תרועת הבית היהודי. היש הכרח בקיומו של משרד מצומק ומצולק זה? תשובתי היא לא - אם יישאר במתכונת הנוכחית. נותרו בו רק ג'ובים למועצות דתיות ולחברות קדישא. אך יש צורך חיוני במשרד זה אם יורחב ויוחזרו לו האגפים שנתלשו ממנו, כפי שאפרט; צורך חיוני המתקשר ל"משהו החדש" הנרקם בנקודות ההשקה של דת ומדינה ולפולמוס הציונות הדתית מול החרדים.
אחת האג'נדות של הבית היהודי, הצפויה לרשת את ש"ס במשרד זה, היא רענון שירותי הדת, הנגשתם ושיווקם הידידותי לכולם. לא מדובר רק בלוגיסטיקה של אספקת שירותים יעילה אלא בשינויי מהות ותוכן. רק שר בעל שאר רוח יוכל למשימה. בתי הדין הרבניים שהועברו למשרד המשפטים הם הסופגים את מירב חיצי הביקורת וטעונים תיקון רבתי בסדרי העבודה ובמדיניות הפסיקה. השר הממונה אינו יכול להורות על מדיניות ובקושי יכול נשיא בית הדין הגדול (שהוא אחד הרבנים הראשיים). למרות זאת לשר ולמנכ"ל המשרד אמצעים מינהליים לנער אבק ולזעזע את אמות הסיפים.
מערך הגיור, שהועבר למשרד רה"מ כ"בייבי" של אריק שרון בשעתו, שרוי במחלוקת משולשת בציבור ההלכתי, מהקצה החרדי המבטל את הגיורים הממלכתיים הנהוגים כיום, דרך הגישה התורנית־לאומית הנושאת את המשימה על כתפיה ועד האגף הדתי־ליברלי המבקש פתחי גיור מקילים ביותר. התכתשות זו מרחיקה את טעוני הגיור ממחוזות אלו. הדגש בתיקון המצב צריך להיות על ידי "שיווק" מערך הגיור ושיפורים מינהליים דרמטיים.
אגף הישיבות (שהועבר למשרד החינוך) הוא המבצר החרדי, וכאן טמון הכסף. השר אמנם אינו בעל הבית לשנות סדרי תקציב, אך שליטה באגף זה עשויה להניב דגשים חינוכיים חיוביים בכל מרחבי החינוך התורני, לגברים ולנשים, לצעירים ולמבוגרים. אגף העדות הלא יהודיות (שהועבר למשרד הפנים) ראוי להיכנס שוב תחת כנפי מחיצה אחת. הפלטפורמה הדתית טרם נוצלה להידברות בין־דתית נוסח חזונו של הרב מנחם פורמן ז"ל, "הצדיק מתקוע", שהיום מלאו שבעה לפטירתו. לשר הדתות המיועד יש עניין גם במחלקה למקומות הקדושים (שהועברה למשרד התיירות), אך אפשר להשאיר "פנינה" זו להתפשרות של ויתור.
ולבסוף, מעולם לא הבנתי מדוע הרבנות הראשית לישראל אינה יחידת סמך במשרד הדתות, אלא במשרד רה"מ. זה היה המצב גם טרום פירוק המשרד. כאן המפתח לסוגיות הנישואים והכשרות שהן לב הזיקה של ציבור רחב למחוזות היהדות הדתית. שמא עם תחלופת הרבנים הראשיים בקרוב זו העת לבצע גזור־הדבק ולמקם את המוסד הרבני העליון במקומו הממשלתי הטבעי, במשרד הדתות. לו יהי!
הכותב הוא ראש מכון צומתטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו