שר או שרת החינוך הבאים, שלום. מרגע הכניסה לתפקיד, הציפיות ממך יאפילו על כל מה שהכרת. כולם ישחרו לפתחך: קבוצות האינטרס, העמותות השונות המטפלות בנושאי החינוך, פוליטיקאים מכל המגזרים, אנשי החינוך הפרטי, הייחודי, הבלתי פורמלי והבלתי לגאלי, ארגוני המורים וכמובן - אנשי התקציבים באוצר.
כולם ידרשו ממך להתייעל, לייעל, להפנות, לבטל, לקדם, לשנות, לאשר, לדחות. מאות בתי ספר וגנים יארחו אותך, יושמעו לך סיפורי הצלחה והלב יתחלחל למשמע כישלונות ואכזבות. לפחות פעם בשלושה חודשים תושמע ההאשמה שהאג'נדה שלך פוליטית.
קל זה לא יהיה, אבל הבה נתמקד באנשים שבאמת רוצים את אותו הדבר בדיוק כמוך: שכל ילד ייצא מבית הספר כשהוא גבוה לפחות בסנטימטר אחד (מטפורי, כמובן) מגובהו בעת שנכנס לבית הספר. אלו שבאמת רוצים שכל ילד ישוב הביתה בעיניים נוצצות ובבטן שבעה ויאמר לעצמו, גם אם בקול שקט - היה לי יום טוב.
האנשים הללו, ה"חיילים" שלך במלחמה על עתיד ישראל, הם 200 אלף אנשי החינוך בישראל. המורים, הגננות, המנהלים, המדריכים והסייעות. כדי שהם באמת ייצאו בכל בוקר לעשות חינוך, הם צריכים להרגיש שיש להם גב. הם צריכים להרגיש אחריות. הם צריכים להרגיש שמישהו מאמין בהם, שמוכן לתת להם מקום לטעות כדי שיהיה מקום להצליח.
זה תלוי בך. יש אנשים נפלאים במערכת. הם פשוט צריכים מנהיג שייתן להם לעבוד. שיהפוך את הפיקוח למקדם, שיהפוך את הציונים לעזר ולא לחזות הכל, שיהפוך את השיח מדיון רק על משכורות, על תנאים ועל ציונים לשיח על ערכים, על אמון, על יזמות, על אחריות ועל סמכות.
זה תלוי בך - החל מהיום הראשון, החל מהתלמיד הראשון שיופיע בפניך ומחדר המורים הראשון - צריך לשדר חינוך. במקום לשאול כמה שקלים המורים מקבלים בחודש, יש לשאול כמה שיחות אישיות עם המנהל מקבל המורה בחודש וכמה שיחות אישיות הוא מבצע עם תלמידיו. במקום לשאול מהם ציוני המיצ"ב, צריך לשאול את התלמיד שיושב באולם ופניו אל הרצפה כמה פעמים הוא חייך בשיעור האחרון. בכל מקום שבו יש אנשים כבויים - צריך להדליק אותם. כשתופיע ציניות - כדאי להזכיר שאין לה מקום בחינוך. בכל מקום שבו מדברים על שחיקה, כדאי לדבר בחזרה על השראה.
צריך לתת למנהלים לנהל. צריך לתת למורים לחנך. כדאי לפתח עור פיל, הנדרש כדי לחולל מהפכה אמיתית בחינוך, ולדבר על שליחות ועל ערכים, כי זה מה שהביא את המורים למקצוע. חשוב לסלק מהדרך כל מי שמסתכל על מורה כעל בורג קטן במערכת ולקדם את כל מי שמסתכל על תלמיד ורואה לפניו אדם בוגר. אין להתעסק במניעת אלימות, אלא ביצירת מניעים לאי־אלימות, אין להתעסק במדידה לשם המדידה, אלא בעידוד חדוות הניסוי, השינוי והלמידה.
זה הזמן להראות לכולם איפה העתיד. בשביל זה אתה או את שם. אנחנו יודעים את העבודה, אנחנו רק צריכים מישהו שיאמין בזה.
הכותב הוא מנהל מחלקת שירותי ההדרכה של העמותה להתחדשות בחינוךטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו