עברנו את פרעה, הכל קטן עלינו | ישראל היום

עברנו את פרעה, הכל קטן עלינו

 

פסח הוא חג קשה - אבל גם התקופה המקדימה לו אינה גן עדן. פסיכוזת הניקיונות והסידורים מתחילה חודש לפחות לפני החג עצמו, דגי הקרפיון מרפרפים באמבטיות השייכות למשפחות שבאו מאזור מסוים באירופה המזרחית כדי שלבסוף יהפכו לקציצות מתוקות (עניין של טעם), והאיום הגסטרונומי הטמון בלחם העוני שבהחלט מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס בקרב גברים יהודים בכל הגילים - גם הוא לא חסר.

אבל בראש ובראשונה עומד ליל הסדר. שם מוזר לערב מוזר. סעודה שמתחילה בקריאה מכוונת של טקסטים על יציאה מעבדות לחירות - שאין להם ולעברית העכשווית אפילו דוד משותף - ממשיכה באוכל יהודי מסורתי של כל תפוצה על פי מנהגיה, ומסתיימת בכוס שנשארת לבדה כל הלילה ומחכה לרוח מן העבר שתשקיע בה שלוק ושלא תשכח לא לנהוג אחריו בחזרה לעולם האמת.

אין ספק שאם יש דרך לגרום למישהו לא להתחבר לרעיון נשגב כמו, נגיד, מושג החירות, אז זאת הדרך. פילוסוף גדול וצרפתי אחד אמר פעם ש"האדם נידון לחופש", אבל אני בטוח שהוא לא התכוון שהדרך להשיג את החופש הנכסף הזה תהיה במעבר בדרך הייסורים של שבעת ימי החג חסרי החמץ האלו, שנכפו עלינו ברוח היהדות. בכל זאת, כבר 3,000 שנה אנחנו משתעשעים ברעיונות שסארטר עשה מהם קריירה שלמה, אז למה אצלנו זה כל כך חיוור ומלא בדודות שצובטות בלחיים ושואלות "למה לא התחתנת כבר?"

אבל האמת היא שפסח, ובייחוד ליל הסדר, הוא הסיפור של כולנו, בעיקר של כל אחד בנפרד. כי בסיס הסיפור הוא גם בסיס המושג הגדול הזה - חירות, כי קודם כל צריך להשתעבד, להתמכר, לאבד את הרצון החופשי או אפילו את החשק. כמו שכולנו מכירים, זה המצב שבו נתקעים לתקופות ארוכות. זוכרים את הטעם של החופש המתוק, אבל בכל זאת קשורים באזיקים לעבדות, וגם הרב החשוב ברי סחרוף כתב על זה שורה אלמותית. 

יש דרך לצאת מזה, מתברר שבכל זאת יש טכניקה שעובדת. צריך פשוט להעריך את התקופות האלו, הקשות, לחצוב אותן ביריקות של דם החוצה, עם המון תקווה ועם המון שמחה שאנחנו בכלל ערים לכך שיש דרך אחרת, וככה לבחור נכון, פעם אחר פעם, בחירה קטנה אחרי בחירה קטנה עד שיוצאים ממצרים. הרי בעברית לכל שם יש משמעות סמויה, וכך גם כשיוצאים במעבר טאבה, בחזרה לארץ מסיני, אנחנו עושים שינוי תודעתי. כי מצרים, בניקוד אחר, מקבל משמעות של מיצר, גבול ברבים, שאותו צריך לחצות. וזה בדיוק מה שקורה בכל דור ודור ובכל יום ויום. אנחנו יוצאים מזה, כי תמיד אנחנו יוצאים מזה, וכמו שאמר אביתר בנאי - אל תשכחו מתנות לכולם!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו