אנג'לינה ג'ולי - האומץ והמסר

אני כותבת אליכם לא מתוקף תפקידי כנציגה בארה"ב של המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי ולא כדוקטור לביולוגיה, אלא בעיקר כאישה. כמו רבים אחרים, גם אני לא נותרתי אדישה כלפי החלטתה של אנג'לינה ג'ולי לעבור כריתת שד כפולה. הסיבה לכך אינה נעוצה בעצם הכריתה של איבר כה רגיש ונשי, שהיה חלק ממה שייצגה, אלא בעיקר משום שג'ולי בחרה לקיים דיון ציבורי אמיץ במצבה.

לפני שנים מספר גם אני לקחתי אחריות ונבדקתי כדי לגלות אם אני נשאית של מוטציות בגנים BRCA1 או 2BRCA, הידועים כגורמים המגבירים את השכיחות לסרטן השד או השחלות. החלטתי נבעה מהידע שהמוטציות הגנטיות הללו נפוצות בקרב יהודיות ממוצא אשכנזי, כמו גם מהעובדה שבמשפחתי יש היסטוריה של סרטן השד (ערכתי את הבדיקות הללו במכון הגנטי באיכילוב, זמן רב לפני שהפכתי לנציגת המרכז בארה"ב). אני זוכרת בבירור שאמי לא רצתה לערוך את הבדיקות והעדיפה לא לדעת, אך אני חשתי אחרת.

ימים ארוכים של דממה ומחשבות עברו עד קבלת התוצאה. מייסר להמתין לתשובה, הזמן כאילו עצר מלכת, מחשבות תהומיות על האופן שבו אתמודד עם התוצאות, יהיו אשר יהיו. למרבה המזל, תוצאות הבדיקה היו שליליות. עם זאת, חשוב לציין שייתכנו מוטציות גנטיות נוספות שעדיין לא למדנו לזהות, המעלות את שכיחותו של סרטן השד התורשתי.

החלטתה של ג'ולי היא מאותן החלטות שמעוררות בי השראה כאישה, כזו שאכפת לה שגם נשים אחרות ייקחו אחריות על בריאותן ויעשו, ישנו וישפיעו. לאחרונה, אני רואה יותר ויותר נשים, כמו ג'ולי וכמו סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג (מחברת הספר "Lean In"), שקמות ועושות, מאמינות ובוחרות בדרך שלהן, לא מתביישות להשמיע את קולן ומעוררות השראה.

אנחנו חוזים ב"אבולוציה נשית" של ממש. בתוך עשורים בודדים מתרחשים לנגד עינינו שינויים משמעותיים - מנשים שלא הורשו להצביע, לעידן שבו נשים מאיישות תפקידים בכירים בעסקים, מקימות חברות ומשפיעות על מעמד האישה בחברה.

אותן נשים, אגב, על אף האסרטיביות הבלתי נלאית, לא הפחיתו מחשיבותו של מראה נשי ומטופח. וזו אולי תמצית האבולוציה הנשית כולה: היי חזקה, תעשי, תשפיעי, בחרי בדרך שבה את מאמינה, אבל עשי זאת כאישה גאה, המאמינה שהיא מביאה עימה גוונים של איכויות, שרק נשים יכולות להביא.

ג'ולי היא מודל חיקוי אמיתי לא רק כי היא אחת הנשים היפות בעולם, אלא בעיקר משום שקיבלה החלטה אמיצה, נועזת ואצילית. היא העלתה את סרטן השד לחזית המודעות הציבורית, וזהו צעד מציל חיים לנשים רבות ומעניק כוח, השראה ותקווה לרבבות נוספות. אני רוצה להאמין שלו הייתי במקומה, הייתי נוהגת כמותה, בוודאי בבחירתה הרפואית, אך יותר מכך בבחירתה הציבורית.

הכותבת היא דוקטור לביולוגיה מאוניברסיטת ת"א בתחום סרטן שד ומוח וחוקרת מאונ' סטנפורד. מנהלת הפיתוח בארה"ב של המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, ומייסדת ומדענית ראשית של חברת הביוטכנולוגיה PTENlabטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו