על פי דיווח של ה"וול־סטריט ג'ורנל", לאחר שנשיא ארה"ב ברק אובאמה גילה שהסוכנות לביטחון לאומי צותתה לשיחותיהם של 35 מנהיגי עולם, ובהם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, יצאה הוראה מהבית הלבן שעל גופי המודיעין לחדול מפעילות זו.
במהלך ועידה של מנהיגים אירופאים בבריסל בשבוע שעבר, שבה דנו בנושא האזנות הסתר האמריקניות גם לטלפונים צרפתיים, מרקל התייחסה להתנצלותו של אובאמה. "כמובן שאין די במילים, יש צורך בשינוי אמיתי", היא אמרה.
מרקל צודקת. אך עליה להבין שאיסוף מודיעיני מתרחש כל הזמן, גם בין חברים. אלא מה? הפיתוחים הטכנולוגיים הפכו פעילות זו לא רק לפשוטה ביותר אלא גם לזמינה עבור מרגלים וחושפי פרשיות שונות, כמו אדוארד סנאודן. מרקל ועמיתיה היו יוצאים נשכרים אם הם היו נוקטים משנה זהירות. כפי ששגריר בריטניה בלבנון טום פלטצ'ר צייץ בטוויטר, "אני יוצא מתוך הנחה שלטלפון שלי מאזינות שש מדינות".
ואז, ביום שישי שעבר, הודלף עוד מסמך מסווג דרך סנאודן. במסמך תואר ניסיון לפצח את רשת התקשורת של ארמון האליזה במאי 2012, כמה שבועות לפני שהנשיא ניקולא סרקוזי עמד לסיים את כהונתו.
במסמך ניתן לראות שצרפת חשדה שארה"ב היא האחראית למתקפת הסייבר על הארמון. מה שעוד יותר מעניין הוא שהסוכנות לביטחון לאומי הכחישה כל קשר למעשה ורמזה שהמוסד הישראלי הוא הוא האשם. קרוב לוודאי שראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, מאוד שמח על התפתחות זו, בייחוד על רקע מסמך אחר שהגיע ל"וושינגטון פוסט" כמה ימים לפני כן ובו דווח על חשיפה מכוונת של מקורות איראניים שהופעלו על ידי המוסד בשטח טורקיה, פרשה שעל פניה מתחברת לדיווח של השופרות הממשלתיים באיראן על כך שבאפריל האחרון הוצאו להורג "מרגלים ישראלים".
מי פה השקרן?
זה ידוע שטורקיה כבר לא נמנית עם בעלות בריתנו. העברת מידע מפליל לאיראן, אם כן, מתיישבת עם העוינות שלה כלפי המדינה היהודית וכלפי המערב בכלל. אך העובדה שארה"ב מפנה אשמה לכיוון ישראל כשמדובר בפעולות חשאיות המיוחסות לה אינה רק שערורייה; היא גם מעלה באוב מקרה אחר שבו ארה"ב וצרפת יישבו את המחלוקות ביניהן על ידי הפיכת ישראל לשעיר לעזאזל.
ובכן, לפני כמעט שנתיים בדיוק, במהלך ועידת ה־G-20 בקאן, אובאמה וסרקוזי ניהלו שיחה פרטית ששפכה אור על הרבה דברים; בין היתר התקרית מלמדת על מימדי הטיפשות של פוליטיקאים, אפילו אלה שלמקטורן שלהם מחובר מיקרופון.
עיתונאים שמעו את סרקוזי אומר לאובאמה שהוא לא סובל את ראש הממשלה בנימין נתניהו, וקרא לו "שקרן". אובאמה הבין לליבו, ואף הלך רחוק יותר באומרו: "לך נמאס ממנו, אבל אני צריך להיות סביבו אפילו יותר ממך".
הרקע למתקפה המשותפת על נתניהו היה חוסר שביעות רצונו של אובאמה מסרקוזי, אשר לא הודיע לארה"ב מבעוד מועד על כוונת ארצו לתמוך ברשות הפלשתינית במאמץ שלה להצטרף לאונסק"ו. בכך שהוא קרא לנתניהו שקרן, סרקוזי למעשה הסיט את תשומת הלב מההונאה שלו עצמו.
ישראל, לעומת זאת, צריכה להתאמץ הרבה יותר כדי לפייס את הבית הלבן. לא משנה כמה שנאה וגידופים מכוונים לעברה מצד אויביה המוסלמים, נאמר לה שעליה לרסן את עצמה. בנוסף, במקום לקבל נקודות זכות על מחוות של רצון טוב כלפי אויביה, היא זוכה לגינוי בכל פעם שיש סימנים המעידים על בנייה בתוך התנחלויות קיימות.
במרץ, נתניהו התנצל בפני ארדואן על מות הפעילים הטורקים תומכי חמאס במשט המפורסם לעזה, אך אנקרה הפנתה לו עורף בלי שוושינגטון הנידה עפעף. נכונותו של נתניהו לנהל "שיחות שלום" לא הולידה דבר מלבד תנאים בלתי הגיוניים מצד הפלשתינים, תוך כדי הסתה לאלימות. אבל הבית הלבן תופס את זה - כמו שחרור המחבלים הפלשתינים על ידי ישראל - כמשהו מובן מאליו. אובאמה אפילו לא מוכן להיענות לרצונו של נתניהו להמתיק את עונשו של ג'ונתן פולארד, שמרצה מאסר עולם מאז 1987.
ומה עם פולארד?
יש הטוענים שישראל הסתמכה על המידע הזה בתכנון התקיפה על הכור הגרעיני בעיראק בשנת 1981. פולארד עבר על החוק כאשר בגד במדינתו - וישראל לקתה בקוצר ראייה בכך שהשתמשה ביהודי־אמריקני לצורך העניין - אך פולארד הופעל על ידי בעלת ברית של ארה"ב. הוא גם הודה באשמה, מה שהיה צריך להקל עליו בעת מתן גזר הדין. יתר על כן, את מרבית שנותיו בכלא עד כה הוא בילה בבידוד, על אף הידרדרות משמעותית במצבו הבריאותי.
פולארד יהיה זכאי להגיש מועמדות לשחרור מוקדם בנובמבר 2015, לאחר שיסיים לרצות שלושים שנה מאחורי סורג ובריח. כל מי שחושב שניתן להביא לשחרורו לפני מועד זה, טועה טעות מרה.
סגן הנשיא ג'ו ביידן הבהיר זאת נחרצות בספטמבר 2011, בפני קבוצת רבנים אמריקנים: "אמרתי [לאובאמה], 'נשחרר אותו לפני הזמן רק על גופתי המתה; אם הדבר היה נתון לשיקולי, הייתי משאיר אותו בכלא לשארית חייו'". הגישה הזאת כלפי ישראל מוציאה שם רע למונח צביעות.
אובאמה נקלע לצרות משום שאנשים מבפנים הדליפו ששירותי הביון שלו מרגלים אחר כולם, בין אם בתוך ארה"ב ובין אם מחוצה לה. סנאודן נמנה עם אנשים אלו, כמו בראדלי "צ'לסי" מאנינג - חוקר המודיעין האמריקני שהיה אחראי להדלפת המסמכים המסווגים הגדולה בהיסטוריה של ארה"ב.
להבדיל מסנאודן, שמצא מקלט ברוסיה, מאנינג נתפס והורשע, ובאוגוסט נגזרו עליו 35 שנות מאסר עם זכאות לשחרור מוקדם בעוד שמונה שנים. בינתיים, בגלל היותו טרנסקסואל, צפוי שהוא יקבל טיפול הורמונלי בכלא כדי לסייע לו בתהליך שינוי המין שלו לנקבה. עיוות הדין המשווע לעומת גזר דינו של פולארד הוא התגלמות המונח "איפה ואיפה".
ישראל כבר התרגלה לכך שלגביה יש אמות מידה מיוחדות, גם מצד ארה"ב, אך היא עדיין לא הסתגלה לכך שהמצפן המוסרי של הבית הלבן מקולקל.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
