המשורר ארז ביטון הוא חתן פרס ישראל לשירה לשנת תשע"ה. עיני מלאו דמעות ולא ידעתי על מה. הרי עולם התרבות רעש, שופטים פרשו, מועמדים הסירו מועמדותם, קריאות לביטול הפרס נשמעו. "אני לא מקנא במי שיסכים לקבל את הפרס השנה", הרעים חיים באר בראיון בתחנה הצה"לית. המשורר ארז ביטון לא הסיר מועמדותו. ניסיתי להבין מדוע דומעות. בעיקר כעסתי.
כעסתי על הציניות ממהלך כזה. מעין איתות של השופטים על יישור קו לכאורה, שהוא מעין קריצה לקהל שלהם: הנה, בחרנו מרוקאי. כעסתי שזה קרה רק עכשיו ולא כל כך הרבה קודם. כעסתי במקום הסטודנטית בת העשרים וקצת שהייתי, שידעה שאת שיריו של ביטון לא תפגוש בתוך חדרי ההרצאות של הר הצופים, ויצאה למצוא אותם במקום אחר.
גבולות עולמי הפואטי היו ברורים. שירה עברית קאנונית, שירה אמריקאית של קולג'ים, מודרניזם אנגלי. אקלים מוכר וקריר בספריות אקדמיות, בערבי שירה סטודנטיאליים, בעבודות סמינר עתירות ביבליוגרפיה. המרוקאית היתה שייכת לחיים. לבית החם והריחני שנמלטתי אליו תכופות, שם האנשים דוברי העברית המתובלת במרוקאית לימדו אותי הכל.
ביצירתו של ביטון מתערבבים העולמות, היא שירה של דקות הבחנה ורגש, התבוננות שמעבר למבט, מלים שמדייקות את הכאב, שאפשר לאחוז ביד ולמשוך קרוב אל הלב. החיים הם השירה. ברגע אחד הבנתי: אני שתי נשים. אשה אחת של חיים, אשה אחת של שירה.
לא לימדו שירים של ארז ביטון בתיכון או באוניברסיטה. השירה הישראלית שהכרתי לא ידעה להכיל בתוכה את שירתו של ארז ביטון. את זקיפות הקומה של מי שיודע מי הוא ומי מולו ולא מבקש להתקבל במחיר מחיקה. הקשבתי לו בערב שעסק בהתעוררות מזרחית, והתעורר בי דחף תמימים לתת מקום לשירתו בתוך המנגנונים המייצרים את הקאנון. הגשתי הצעת מחקר. אך במקומו יצאתי למסע בחיים. מסע של שנים מחוץ לכתבי העת המוכרים, מחוץ למוספי הספרות, מחוץ לכיתות הספרות; רק מחוץ למעגלי ההשתייכות שהכרתי יכולתי למצוא לעצמי קול. ואני מחייכת כשאומרים לי על קולי, באבק התנשאות בלתי מודעת, מלים כמו פולקלור או עדתיות. למרות שרובנו בהירי עור לעדתיות יש צבע אחד תמיד, והוא כהה ועמוק ובלתי מחיק.
עיני מלאו דמעות כי גם היום, 20 שנה אחרי שפגשתי את שיריו, קולו של ארז ביטון יכול להישמע רק מחוץ למעגל השייכים. בשנה יוצאת דופן, בשנה בה פרס ישראל כבר לא יהיה כשהיה, כשכל האחרים מדירים רגליהם. ארז ביטון הוא שוב האחר, אך כעת ישראל אחרת אתו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו