עברה כבר כמעט שנה. שנה מאז שקיץ שלם שינה אותי. שנה מאז אותו קיץ שגרם לי ללמוד מהם הדברים החשובים בחיים.
צוק איתן הותיר בי חותם והבנה לכל החיים - חלקו הוא ההבנה של גודל האחריות הנמצאת על כתפיו של מפקד בצה"ל. במהלך המבצע היו בפיקודי 12 חיילים שחייהם היו בראש מעייניי לאורך כל הלחימה, במהלך כל קרב, כיבוש, יציאה להתקפה או מארב. אני זוכר שנשבעתי לעצמי ולהם, רגעים בודדים לפני שחצינו את הגדר, שכמו שכולנו נכנסים בריאים ושלמים, ככה גם נצא. לשמחתי, הצלחתי לעמוד במשימה.
חלקו האחר הוא תחושת השליחות וההקרבה. במהלך המבצע ואחריו הבנתי מהו צו השעה. עכשיו תורנו להילחם בשביל המשפחות, החברים והאזרחים שהשארנו מאחורי הגדר. אם זה לא אנחנו, אין אף אחד אחר. תחושת השליחות היא זו שסיפקה כוחות להילחם, להשיב באש ולחזור לחלץ את אלו שכבר לא יזכו לחזור. החברים שהיו לאחים תחת האש ולא יחוו את החיים שלאחר המלחמה, אותן שנות העשרים המתוקות, רוויות שמחה וסקרנות לבאות. הם הקריבו חייהם עבורנו, עבור כולנו.
שנה לאחר המבצע אני יכול להעיד שהערכים אצלי זכו למשמעות מחודשת. ערכים, שעד לאותה נקודה בחיי היו למושגים אמורפיים, להגדרה מילונית, והפכו בן־לילה להחלטות ולפעולות בשטח. למדתי להעריך את הפשטות ואת רגעי האלוהים הקטנים שכל אחד מאיתנו, ואני בפרט, חווים מדי יום ביומו. להעריך את האנשים שסביבי, שלא יתבלבלו לרגע ויהיו מוכנים לעבור גם עוד שלושה קיצים כאלה רק כדי שהבחורה מנתיב העשרה שכולנו דיברנו איתה באבט"ש, תוכל לישון בשקט. להעריך את הבית ואת כל מה שמרכיב אותו. בעיקר את אלו שנשארים מאחור ונושאים תפילות חוזרות ונשנות בשביל חבורה של צעירים שיצאו לשמור על הבית.
כלוחם וכמפקד למדתי שיש לנו צבא שגורם לך להתאהב באנשים המרכיבים אותו ובמטרה המקודשת שלשמה הוא קיים. צבא שבשביל האנשים אשר מרכיבים אותו אתה מוכן לעשות הכל. אחרי שנה אני יכול להגיד שאני גאה להיות מפקד בצבא הזה. גאה לראות את הערכים החזקים שיש בו וגאה לחוות את רוח הנתינה של אנשיו. אמצע הלילה עכשיו, ובזכותנו אמא שלי ואמא שלך יכולות לישון עכשיו בשקט.
הכותב הוא לוחם בגדוד "שחם", חטיבת הנח"לטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו