בפינה האדומה // הכביש בין ב"ש לת"א | היום

בפינה האדומה // הכביש בין ב"ש לת"א

אבא קיבל את העבודה בערד, ולהגיע למשחקי הפועל ת"א היה נראה עתה כמשימה בלתי אפשרית. זה קרה בדיוק כשהפועל ב"ש היתה הקבוצה הכי לוהטת בכדורגל הישראלי. כל ילד שגדל בנגב רצה לשחק בהפועל ב"ש, כי לא היה שום דבר אחר, אבל בעיקר כי היתה האלופה. 

מחלקת הנוער של הפועל ב"ש נראתה בסוף שנות ה־70 הכי קרוב לברצלונה. שיחקנו במגרשים של הגדולים עם מי שבעתיד יהפכו להיות שחקנים מובילים, אלו שהפכו את ב"ש לקבוצה מוכרת, אבל חסרת תארים. גביע אחד, לפני 19 שנה, נתן תקווה שאולי בכל זאת ב"ש עוד תחזור להיות ב"ש של הילדות בערד. 

שנה לאחר גמר הגביע ההוא נולד בני בכורי, אמיר. עם המעבר לת"א היתה צריכה להתקבל החלטה הרת גורל בגידולו של בן זכר בישראל ובכלל: איזו קבוצה לאהוד. הלב אמר קודם כל הפועל ב"ש. על אף המרחק מביתנו החדש לא החמצנו שום משחק, בית וחוץ. הילד התאהב בקבוצה, התאהב בכדורגל ואני התאהבתי בשניהם. בסוף אותה שנה ראשונה של אב ובנו במגרשי הכדורגל בישראל, ירדה הפועל באר שבע ליגה. הילד שלי בכה כפי שלא בכה מעולם, במשך שבוע. 

החברים שלו נרשמו לחוג של הפועל ת"א, הדודים שלו אמרו לו שעם כל הכבוד להפועל ב"ש עדיף הפועל ת"א, כי זו האהבה הראשונה של כל המשפחה. הילד הפך להיות אוהד הפועל ת"א, כאשר שנינו מזניחים בלב כבד את הקבוצה הראשונה שלנו. ההחלטה הזו התבררה כנכונה מייד בפתיחה. בעוד הפועל ב"ש חיפשה עצמה, הפועל ת"א שיחקה במגרשים הכי גדולים באירופה. "תזכור שאנחנו הפועל, כך שאנחנו קודם כל לוזרים ומצפים למעט", אמרתי לו לפני כל משחק, אבל הילד לא האמין. 

בשנים האחרונות קבוצת הכדורגל שלנו חזרה להיות הלוזרית מהשירים של אריק איינשטיין, ואילו הפועל ב"ש הפכה להיות הדבר החם של הכדורגל הישראלי. אמיר תכף מסיים טירונות, והשבוע הוא התקשר לשאול אם אני חושב מה שהוא חושב על המשחק מחר של הפועל ב"ש. לא עניתי. "זו כנראה העצה הכי טובה שנתת לי בחיים, לצפות לנורא מכל כשמדובר בהפועל ת"א או בהפועל ב"ש", המשיך מעבר לקו, כמו משלים עם מה שעומד להתרחש מחר. שתקתי. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר