באפריל 2015 תועדו שוטרים מכים את החייל דמאס פיקדה מכות נמרצות על כך שלא נשמע להוראותיהם. המחאה ברחובות פרצה, המפכ"ל התנצל, אולם בסופו של דבר הוחלט לסגור את התיק נגד השוטרים המכים ולהסתפק בענישה משמעתית נגדם. בשבוע שעבר סיים פיקדה קורס קצינים והוכיח ששווה לקבל אחריות, לא לוותר למערכת ולטפס בדרגות בתוך מוקדי הכוח. זו הדרך להפוך מחאה לשינוי אמיתי. זו התשובה האמיתית לכל מה שאתם חושבים שרע במדינה הזאת.
בישראל של אוגוסט 2016 אין שיחה של צעירים וצעירות בסלון, במשרד, בפאב או באוטובוס שלא מכילה משפט על ייאוש, כי כולם אוהבים לקטר על כמה שרע פה. ואז מגיעה השאלה: מה עושים עם זה? התשובה שתתקבל מתחלקת, ולא בשווה, לשתיים: הרוב יאמרו "מה כבר אפשר לעשות" ומנגד המיעוט יכריז ש"צריך לעשות משהו, אי אפשר להמשיך עם זה". אלו שמזדהים עם האופציה השנייה יודעים שכאן הסיפור מתחיל להסתבך.
במקרה של פיקדה, אלפי אזרחים "עשו משהו" ויצאו לרחוב כדי למחות נגד האפליה, אלא שהבעיה עם הפגנות, כפי שכל בוגר קיץ 2011 יודע, היא שבסוף הן נגמרות. אחריהן בדרך כלל מתאסף אחוז בודד מהמשתתפים באותו בית קפה או פאב שבו הכל התחיל, או שנפתחת קבוצת ווטסאפ שבה שואלים שוב "מה עושים עכשיו?"
אז יש את אלו שמציעים לארגן את ההפגנה הבאה, והפעם להתארגן על רמקול גדול יותר ולהזמין את אייל גולן. יש את אלו שמציעים להתחיל מחדש והפעם להיות "לא נחמדים", ויש את אלו שמעכשיו יציפו את הפיד בפייסבוק שלכם בשיתופים של כל דבר רע שקורה במדינה. ויש את דמאס פיקדה.
פיקדה בעיניי מייצג את אלו שהבינו ששינוי עושים מבפנים. שמקבלים אחריות אישית. נכון, רבים התייאשו מהדרך הזאת. כי להגיע לתפקיד שממנו אתה יכול לשנות את המציאות זה קשה, זה אורך שנים, לפעמים שנים רבות, וזה מצריך ויתורים, אבל זה לא אומר שצריך לוותר. כי אותם עקשנים שלא ייכנעו, ושבכל זאת ייאבקו ויטפסו במעלה הסולם של השירות הציבורי, יגיעו בסופו של יום לעמדות שמהן יוכלו לשנות את סדרי העדיפויות, לתקן את העוולות ולהפוך את המדינה הזאת לטובה יותר בשבילנו.
אסור לשכוח, חברות וחברים: אם אנחנו לא נהיה שם כדי לקבוע איך המדינה הזאת תיראה בעתיד, מישהו אחר יהיה שם. מישהו שיקבע עתיד אחר מזה שאנחנו רוצים, או חלילה, מישהו שישמור על הסדר הקיים. אותו סדר שבו צעירים כמו דמאס פיקדה מקבלים מכות רק בגלל צבע העור שלהם.
הכותב הוא שותף בפרויקט המנהיגות "נט־מד" בחסות אונסק"ו, העוסק בפיתוח וקידום מדיניות ציבורית לצעירים בתחומי תקשורת, תעסוקה וממשלטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו