חרדת מצלמי הבניין

בימים האלה צריך להיות חזקים.

קל מאוד ליפול, קל מאוד לאבד את היציבות ולהיסחף בגלים של צער מייאש, וגרוע מזה - של פחד משתק, אבל צריך להיאבק בכל זה ולהישאר חזקים.

רק על עצמי לספר ידעתי, על כן אדווח בסיפוק שרוב הזמן זה אכן מתקיים.

תודה לאל, אני ובני משפחתי לא שילמנו מחיר אישי ישיר. אנו מתבוססים בצער הקולקטיבי, כואבים והמומים ושומרים על כללי חיים איתנים: מסרבים ליפול ברוחנו, מעודדים את סביבתנו, עוסקים בפעילות התנדבותית ובורחים מהחומרים השליליים שיש להימנע מלצפות בהם.

בכל הזמן הזה אני זוכר רגע אחד מסוג אחר, שעליו רציתי לספר. זה היה ביום שישי הקודם, אם איני טועה. באחת הקבוצות החברתיות המיותרות שאני חבר בהן, טרח אחד המשתתפים והעלה טקסט מפחיד ומזעזע שמדבר על איום גדול שצפוי להתרחש בשבת ההיא בריכוזי אוכלוסין, או משהו דומה לזה.

הטקסט היה עילג, ילדותי ומטופש, מלא סימני קריאה והפחדות מן הסוג שהייתי כותב אם הייתי רוצה לכתוב פרודיה על הפחדות. המשתף - היסטרי מעט ולא אמין בעליל. אין שום סיכוי שבימים כתיקונם הייתי מתייחס ברצינות לאיזשהו טיפ שהוא היה נותן לי.

ומה שקרה אז היה שקראתי את השטות הזו, שתוך כדי קריאתה ידעתי בוודאות שהיא שטות ילדותית ומטופשת, ולתדהמתי גיליתי פתאום שאני חש פחד. מכירים את החומר ההוא, הנורא, של הנשימה שמתקצרת והדבר הזה שפושט בגוף? אז לא ממש כך, אבל משהו מעין זה תקף אותי, ומאז אני לא רגוע. לא מפחד המחבלים. ממש לא. חי נפשי שאיני מפחד בכלל־בכלל. אפילו לא לשנייה אחת. אני רק ממלא אחר ההוראות, כי אני אזרח טוב וזהו.

אני לא רגוע מגילויו של הכוח העצום שיש לטקסטים ולדיבורים מפחידים בעידן מסובך כזה, מה שבאופן אוטומטי מייצר גם את האחריות הגדולה הנלווית לזה.

אז אני מאוד כועס על מי שהפיצו את השמועה דלעיל, גם אם הם עשו את זה בתום לב.

אני כועס על מי שהפיצו את השמועות על צילומי הבניינים. ולי ולכולנו אני אומר ושב ואומר: אל תאמינו. אל תתייחסו. 90 אחוז ממה שכתוב ברשת ובווטסאפ הוא שטות מוחלטת. לא לקרוא, לא להאמין, לא לשרשר בשום אופן.

אצלנו במשפחה יודעים כולם שמי שמשרשר הודעה אינפורמטיבית שנושאת עימה איזשהו איום או פחד או בשורה רעה - מסתבך איתי.

אני לא רגוע מגילויו של הכוח העצום שיש לטקסטים ולדיבורים מפחידים בעידן מסובך כזה, מה שבאופן אוטומטי מייצר גם את האחריות הגדולה הנלווית לזה

נקטו כלל זה בידכם: הודעה שנשמעת "טוב מדי" - היא פייק. הודעה שיש בה סימני קריאה!!!! - היא פייק. הודעה שקיבלתם מטיפוסים מפוקפקים שגם שלחו לכם בעבר תמונה של אהוד ברק בורח מהמערכה - היא פייק. הודעה שמשום מה מגיעה קודם לכן לדוד שיודע שעם ישראל חי!!! ורק אחר כך לחדר החדשות של גלי צה"ל - היא פייק. הודעה שמגיעה יותר מדי פעמים - היא פייק.

ובקיצור נמרץ (אני לא מאמין שאני כותב את זה): זהו זמנה הגדול של התקשורת הממוסדת, הוותיקה. אם לא שידרו את זה ברדיו - זה לא קרה.