תחת בנט ונתניהו עצמאות הייצור הוזנחה - וזה המחיר הביטחוני היקר

בדו"ח העוסק בעצמאות ייצור אמצעי הלחימה כחול-לבן, מעיר מבקר המדינה על שורה של מחדלים והחלטות שגרמו לפגיעה קשה בעצמאות הייצור הישראלית, והביאו אמצעי לחימה מסוימים אל מתחת לקו האדום הנדרש במהלך המלחמה.

הדו"ח עוסק בכך שהקבינט המדיני-ביטחוני בתקופת כהונתם של בנט ונתניהו, לאחר מבצע "שומר חומות", לא עסק בעצמאות הייצור; שרי הביטחון לא קיימו דיון לגבי היכולות הנדרשות כחול-לבן ולא קבעו מדיניות בנושא, סדרי עדיפויות או תוכנית מתוקצבת ליישום. כתוצאה מכל אלה, קווי ייצור של אמצעי לחימה מסוימים נוונו בהיעדר הזמנות מספקות ממערכת הביטחון, ומסיבות כלכליות אבדו יכולות הייצור בארץ של חומרי גלם המשמשים לייצור אמצעי לחימה מסוימים.

בין היתר קובע המבקר כי במהלך המלחמה לליקויים אלו ואחרים הייתה משמעות מבצעית, ובין היתר, נוכח מחסור במלאי אמצעי לחימה מסוימים וביכולת לייצרם במהלך הלחימה, חלה פגיעה בקצב המבצעים שביצע צה"ל. כמו כן, במהלך המלחמה חסרו אמצעים מסוימים, ובכך נשקף סיכון ללוחמים, וזאת נוכח אובדן יכולות הייצור של חומרי גלם הנדרשים לייצור, נוכח אמברגו על רכישתם במהלך המלחמה ונוכח היעדר יכולת ייצור מספקת לצורכי המלחמה.

המבקר מזכיר כי במשך עשרות שנים השקיעו משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות מיליארדי שקלים בבניית תשתית הייצור הנדרשת לייצור אמצעי לחימה עבור מערכת הביטחון. אלא שלפי דו"ח מבקר המדינה, בשני העשורים האחרונים נפגעו ואבדו יכולות ייצור כחול-לבן של חומרי גלם המשמשים לייצור אמל"ח מסוים, שאופיו לא פורט מטעמי ביטחון מידע.

לפי הדו"ח, קווי הייצור של אמל"ח מסוים נוונו, וכעת נדרשות השקעות כספיות ניכרות וזמן רב כדי להקימם מחדש בארץ. זאת, כך נמסר בדו"ח, בין היתר עקב העדפת רכש זול של חומר גלם מחו"ל ובהיעדר הזמנות מספקות מקווי הייצור.

כפי שראינו במלחמה האחרונה, ההשפעות האפשריות של אובדן קווי הייצור הן, למשל, הגברת התלות באספקה ממדינות זרות, פגיעה בחופש הפעולה המדיני-אסטרטגי ופגיעה בזמינות אמל"ח לצה"ל. כידוע, לאחר 7 באוקטובר גבר הביקוש בצה"ל לאספקת אמל"ח מסוגים שונים מהתעשיות הביטחוניות, לרבות הממשלתיות, בארץ ומחו"ל.

בד בבד, עם התמשכות המלחמה, הטילו מדינות שונות, בחלקן מדינות ידידותיות לישראל, אמברגו או מגבלות על אספקה לישראל של אמל"ח, חומרי גלם, חלקי חילוף ורכיבים שונים המשמשים לייצור אמל"ח ולתחזוקה. נוסף על כך, הזינוק שנוצר בביקוש העולמי לאמל"ח, לרכיבים המשמשים לייצור אמל"ח ולחומרי גלם המשמשים לייצור אמל"ח בארץ בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה, שפרצה בפברואר 2022, פוגע ביכולת של ישראל לרכוש אותם.

מבקר המדינה מזכיר כי דו"חות קודמים שלו העלו ליקויים בנושא שימור קווי הייצור כחול-לבן, ובין היתר העיר על כך שצה"ל לא מיפה את אמצעי הלחימה שיש לשמר את ייצורם בישראל, לא תיעדף אותם ולא העביר את עמדתו בנושא למשרד הביטחון. לפיכך, לא היה בידי המשרד מידע ברור בנושא.

עוד העיר המבקר כי משרד הביטחון לא שיתף את צה"ל במיפויים שערך לתיעדוף אמצעי הלחימה במאי 2021 ובספטמבר 2022, ולכן צה"ל לא הציג את עמדתו. המיפויים הללו לא כללו התייחסות לרכיבים, לחומרי גלם ולטכנולוגיות ייצור המשמשים לייצור אמל"ח בארץ. בהיעדר המיפוי, לא ניתן לדעת אם ניתן לייצר אמצעי לחימה מסוימים כחול-לבן באופן מלא, ומה העלות הנדרשת להקמתן של יכולות ייצור ולשימורן כדי להגביר את העצמאות הישראלית בייצור.

מבקר המדינה קובע כי המלאי של אמצעי לחימה מסוימים בצה"ל ערב המלחמה היה קטן מיעד ההצטיידות לסוף שנת 2024, ויעד ההצטיידות באמצעי לחימה מסוימים לסוף שנת 2024 היה נמוך מהצורך המבצעי באמצעי הלחימה הזה במהלך המלחמה.

באשר למעורבות הדרג המדיני, קובע המבקר כי החלטת שר הביטחון לשעבר בני גנץ מאוקטובר 2021 להכפיל את קווי הייצור והתשתית של אמצעי הלחימה הללו ואת תפוקתם השנתית החל מ-2023 ואילך, בעלות של כמה מיליארדי שקלים בין 2021 ל-2030, לא תוקצבה על ידי מערכת הביטחון ליישום. רק לאחר הקצאת תקציב בעקבות פרוץ המלחמה הזמין משרד הביטחון הרחבה של תשתיות הייצור של אמצעי הלחימה המסוים, בעקבות הצורך הגובר בו.

המבקר מציין כי במאי 2021 ובספטמבר 2022 אישר מנכ"ל משרד הביטחון דאז אמיר אשל מיפוי של כל היכולות הנדרשות לייצור אמצעי לחימה כחול-לבן שביצע משרד הביטחון, אך המשרד לא שיתף את צה"ל במיפוי. לא זו בלבד, אלא שבדיונים שקיימו שרי ביטחון שכיהנו בתפקיד ממאי 2021 ("שומר חומות") ועד 7 באוקטובר 2023, לא הועלו בפניהם המיפויים שאישר המנכ"ל לשעבר, והם לא דנו בכל היכולות הנדרשות לייצור כחול-לבן, ולפיכך ממילא לא קבעו מדיניות כוללת בנושא עצמאות הייצור כחול-לבן, הכוללת את העלויות הכרוכות בכך. לפי המבקר, אי-קביעת המדיניות ואי-קביעת תוכנית מתוקצבת לפני המלחמה גרמו לפגיעה במוכנות של צה"ל למלחמה.

רוב ההזמנות - אחרי 7.10

המבקר טוען כי גם ראש הממשלה לשעבר בנט, שכיהן לאחר "שומר חומות", וגם ראש הממשלה נתניהו לא הנחו את המל"ל להעלות את נושא עצמאות הייצור של אמצעי לחימה כחול-לבן לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני לצורך קביעת מדיניות כוללת של הדרג המדיני ולשם קביעת התקציב הנדרש למימושה. גם המל"ל לא הציע לראשי הממשלות לקיים דיון בנושא. כל אלו, קובע המבקר, פגעו ביכולת העצמאית של מדינת ישראל לייצר אמצעי לחימה בזמן המלחמה, ו"יש חשש כי כל אלו פגעו ביכולת הלחימה של צה"ל במלחמה".

עוד העיר המבקר כי מדצמבר 2016 ועד פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 משרד הביטחון לא הזמין אמצעי לחימה מסוימים, למעט סוג אחד של אמל"ח שהוזמן ביוני 2023 לאספקה עד סוף 2024. רוב הזמנות הרכש של אמצעי הלחימה המדובר בוצעו רק לאחר פרוץ המלחמה, כאשר לפני המלחמה נוונו קווי ייצור של אמל"ח מסוימים בהיעדר הזמנות. כדי לחדש ולשדרג את הייצור נדרשה השקעה כספית של כמה מאות מיליוני שקלים, וכדי להגדיל את כושר הייצור נדרשה השקעה של כמה מאות מיליוני שקלים נוספים.

במקרה אחר, קו ייצור של אמצעי לחימה מסוים הוקם כדי לאפשר קצב ייצור מסוים. בפועל, לפי דרישת צה"ל, בשנת 2021 הזמין משרד הביטחון כמות מסוימת של אמל"ח זה בקצב ייצור קטן יותר, לאספקה החל מיולי 2024. ב-6 באוקטובר 2023 היה מלאי אמל"ח זה בצה"ל קטן מיעד ההצטיידות. במהלך המלחמה ירד המלאי מתחת לנדרש. הגורם לאי-העמידה ביעדי ההצטיידות היה דחיית תקציב לביצוע רכש אמצעי הלחימה, קובע המבקר. רק בעקבות פרוץ המלחמה נקבע צורך מעודכן לבניין כוח גדול יותר.

עוד ציין המבקר כי לפני המלחמה משרד הביטחון, בשיתוף צה"ל, לא הכין תוכנית סדורה לקביעה אילו חומרי גלם נדרשים להאצת ייצור אמצעי לחימה במצבי חירום, ולא תקצב רכש של מלאי חומרי גלם שזמן אספקתם ארוך.

במשרד הביטחון אין תקציב שנועד לרכש האמור, וזאת בניגוד לממצאי התחקיר והפקת הלקחים שביצע משרד הביטחון בעקבות מלחמת לבנון השנייה ב-2006. הדבר פוגע ביכולת התעשיות הביטחוניות להאיץ את הייצור בישראל של אמל"ח במצבי חירום, ובכך עלול לפגוע באורך הנשימה של צה"ל וביכולותיו המבצעיות.

במשרד הביטחון אין תקציב לרכש חומרי גלם חיוניים, חרף התחקיר והממצאים לאחר מלחמת לבנון השנייה

באשר למעורבות ראש הממשלה ושר הביטחון בקביעת מדיניות בנושא לאחר המלחמה, ציין המבקר כי רק בדצמבר 2023 הדגיש ראש הממשלה בישיבת הקבינט את חשיבות הצבת יעדים ופעילות מואצת בנושא ליישום עצמאות בבניין הכוח הישראלי בכל הנוגע לאמצעי לחימה מסוימים בראייה ארוכת טווח, והנחה כי יש לקיים דיון המשך בנושא באחריות משרד הביטחון וראש המל"ל.

באפריל 2023, לפני פרוץ המלחמה, הנחה שר הביטחון דאז את מנכ"ל משרדו דאז אייל זמיר לגבש תוכנית להאצת קצב הייצור של אמצעי לחימה מסוים ולבחון את נושא עצמאות הייצור של חומרי גלם מסוימים ואת הרכיבים הדרושים לכך. לאחר פרוץ המלחמה ציין שר הביטחון דאז את הצורך בהגברת אמצעי הייצור כחול-לבן והנחה את מנכ"ל משרדו לגבי קו הייצור של אמצעי לחימה מסוים בארץ.

נכון למועד סיום ביקורת המבקר, הדבר טרם התגבש לכדי תוכנית פעולה מלאה ומתוקצבת.
החל מינואר 2025, בעקבות הנחיית ראש הממשלה, בוחן המל"ל את המלצות ועדת נגל, העוסקות גם בסוגיית עצמאות הייצור כחול-לבן. נכון לאוגוסט 2025 המל"ל טרם סיכם את המלצותיו בנושא, לרבות בחינת עצמאות הייצור של אמצעי לחימה כחול-לבן. המל"ל טוען שלא עשה זאת נוכח ההתפתחויות הביטחוניות.

המבקר מעיר בדו"ח על כך שישראל תלויה ברכש אמצעי לחימה בחו"ל, ולעיתים חומרי גלם מסוגים שונים של אמל"ח מסוים מיוצרים בכמה מדינות, כך שישראל תלויה בכמה מדינות בכל הנוגע לייצור אמצעי לחימה מסוימים. אי-קבלת החלטות ותקצובן במערכת הביטחון לשמירה על קווי הייצור החיוניים, ועל ידי סגן הרמטכ"ל לתקצוב רכש רכיבים וחומרי גלם בעיתות שגרה, פגעה עוד לפני פרוץ המלחמה ביכולתה של מערכת הביטחון להיערך לייצור אמצעי לחימה במצבי חירום ככלל, ובעיתות מלחמה בפרט.