"לחמתי בשביל עיתונאים. הגב שלי שרוט ממאבקים לטובת תקשורת עצמאית. ועדיין, קיבלו אותי עם מכונת רעל אמיתית"

דני זקן לא קיבל יום אחד של חסד בתפקיד ממלא מקום מפקד גלי צה"ל. שבעה חודשים הוא מתכנן שינויים, מכנס ועדות וצוותי עבודה, מחזר אחרי טאלנטים ועושה לובינג נגד סגירת התחנה. אבל בסוף כולם מדברים איתו על יעקב ברדוגו ובוחנים בזכוכית מגדלת כל צעד שהוא עושה.

זקן לא הגיע משום מקום. הוא עיתונאי יותר מ־35 שנה, עבד 23 שנים ברשת ב', כיהן כיו"ר אגודת העיתונאים, נאבק על רפורמה ברשות השידור ונשאר בחוץ אחרי הסגירה. "רציתי להגיע לתאגיד בתפקיד בכיר, אבל לא לקחו אותי כי הייתי איש של יוניון שהם לא רצו. סגירת רשות השידור היתה אחד הדברים המכוננים שעברתי. שילמתי מחירים, וזו היתה שריטה עמוקה. אני פה בקטע של תיקון. התיקון שלי הוא לשמור על גלי צה"ל".

כעת, אחרי שהובטח כי היא לא תיסגר בקרוב, זקן מעז להסתכל קדימה. זאת אומרת, לחודש הבא, לקראת החלטה בעניין דרך מינוי מפקד הקבע לתחנה הצבאית.

"אני עיתונאי מקצועי, בשביל זה הביאו אותי לפה", הוא מצהיר. "יש טענות על הממשלה, 'הם כל הזמן מביאים את אנשי שלומם ולא אנשי מקצוע'. אני מפריך את הטענה כי לחמתי בשביל עיתונאים. הגב שלי שרוט ממאבקים לטובת תקשורת עצמאית, ואני לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. ועדיין, קיבלו אותי בצורה מכוערת ומגעילה עם מכונת רעל אמיתית".

זקן התמודד תחילה על התפקיד דרך ועדת האיתור, שהוקמה בימי הממשלה הקודמת. "הייתי בשורט־ליסט מבין כ־70 מועמדים, והיו דיבורים בוועדה לטובתי", הוא אומר. הוועדה בחרה באור צלקובניק, אך היועמ"שית סירבה לאשר מינוי קבע לפני בחירות, ולאחר חילופי הממשלות בחר שר הביטחון, יואב גלנט, להתעלם מההמלצות והעדיף למנות את זקן כממלא מקום לחצי שנה. מאז הקים גלנט ועדה מייעצת שבחנה את עתיד התחנה והגישה מסקנות, ולפני שבועיים האריך בחודשיים את מינויו הזמני של זקן.

"בעצם גלנט אימץ את מסקנות הוועדה, שאמרה לשמר את התחנה במתכונתה הנוכחית עם שינוי תוכן", מסביר זקן. "המשימה להילחם בסגירה הושלמה. משימת ההמשך היא לשמור אותה רלוונטית, ואני עובד ליישם את ההמלצות - לשדר פחות אקטואליה ויותר תרבות, ציונות, חיילים".

כשגלנט מינה אותך, הוא הציב לך מטרות או חזון? מה היה בשיחה ביניכם?
"הצגתי את עצמי, את היעדים ותפיסת הניהול שלי, ואת תפיסת השידור של גל"צ. הוא אמר שזה נשמע מכובד וראוי, וכך החליט. לא קיבלתי ממנו שום הנחיה, שום אמירה של 'תעשה את זה וזה, תמנה את זה וזה, תעיף את זה'".

כשגלנט מכריז עכשיו שהוא מחפש אדם "בעל רקע צבאי־פיקודי משמעותי, וניסיון מוכח עם המערכת הצבאית הכללית", זה לא גורם לך להבין שהוא מחפש מחליף?
"זאת הפרשנות שלך ושל אחרים להודעה שלו. זה לא בהכרח אומר שהוא לא מרוצה או מביע אי שביעות רצון. זו פרשנות, ואני אומר בעדינות שהיא לא בהכרח נכונה, ואני לא אומר סתם. חלק מהרצון של גלנט זה שלא יקרה מצב שמי שלא שירת בצבא ינהל את המקום. יש לי היכרות מצוינת עם המערכת. עשיתי שירות מילואים קרבי ניהולי פיקודי. סיקרתי את צה"ל ככתב צבאי־ביטחוני, וצברתי עכשיו ניסיון מול המערכות הצבאיות ברמה יומיומית צמודה, תיאומים, קשר עם אלופים, אכ"א והמערכות השונות. היתה תקופת למידה שהסתיימה ועכשיו אני מוכן לפעולה, עושה מהלכים שאני מאמין בהם ומשתלבים במסקנות הוועדה. אם וכאשר תהיה ועדת איתור או סוג של משהו אחר, אז נכון לעכשיו אני לגמרי שם".

לחזור לגל"צ של פעם

בוא נדבר קצת על מהלכים שבוצעו, ועל אלה שבדרך.
"הארכנו לשעתיים את 'קולה של אמא'. הרחבנו את התוכנית 'רצועת הביטחון' שעוסקת בענייני צבא, תוכניות מוזיקה הוגדלו, תוכניות חברה נוספות בדרך. ב־20:00 נשדר תוכנית פריפריה חברתית, ומי שיגישו אותה יהיו אנשי פריפריה. אני בתהליכי גיוס אנשים מקבוצות שלא נמצאות במרכז - חרדים, ערבים, דרוזים. אני כבר מקיים המלצות שהוועדה המליצה עליהן. למשל, הקטנת הנפח של אקטואליה והכנסה של תכנים אחרים.

"יש לנו מעט מדי נשים בשידורי האקטואליה, והכוונה להכניס הרבה יותר. בקרוב נחשוף את הג'ינגל החדש, 'הבית של החיילים והחיילות'. הקול הנשי חשוב. הבאתי את מזל מועלם, שכבר התחילה לעבוד. היא מחליפה חלק מהשדרנים, ובתקווה תשתלב באחת מהרצועות, ויש לי עוד שמות שאני מנסה להביא.

"אחת הסיבות שלא עשיתי מהפכות גדולות היתה הרצון ללמוד את העסק. אחת התובנות שלי היתה שלא נותנים מספיק ביטוי ליצירתיות של הכוח המתחדש - שזה החיילים. הם נכנסים לסוג של מטחנת עבודה. פס ייצור".

ואז במקום תחנה של צעירים שמדברים לצעירים, גל"צ מכוונת לבני 60-40. זה חוטא לייעוד שלה כרדיו צבאי.
"היא בהחלט מנסה להיות מתחרה של רשת ב', ואת זה אני רוצה לשנות. אני על זה. יש לי טאלנטים להביא. נצמצם אקטואליה בשביל תוכניות בידור ותרבות מצחיקות שיחזירו עטרה".

מה אתה עושה כדי לשנות את הצבע של התחנה?
"ביצעתי שינוי דרמטי במיונים. גל"צ נתפסה כתחנה תל־אביבית. יש פה אנשים טובים, אבל רובם ממדינת תל אביב. זה לא אומר שהם לא טובים או מוטים, אבל ככה המרכז מקבל הרבה יותר ביטוי והפריפריה נדחקת. לכן השנה יגיעו לשלב השני במיונים 1,900 נבחנים לעומת 1,200 בפעם הקודמת, וחלק ניכר מהתוספת זה חבר'ה מהפריפריה. השלב השני בסינון הוא המבחנים. בדרך כלל יש 100 שאלות ידע וכמה משימות עיתונאיות. אבל מה זה ידע? בית ספר טוב, בית אקדמי וכסף. מי יודע יותר? מי שיש לו כסף. השאלון מוסלל למי שבא מבתי ספר טובים מהמרכז, חד־משמעית".

אתה לא מפחד שהרמה תרד?
"לא, כי אחרי המבחנים יש עוד שלב. אם נביא לשם את אותם הבוחנים שהיו כל השנים, אז נקבל את אותם האנשים. ואם נביא מגוון - נקבל יותר מגוון. לכן גם הבוחנים וגם המבחנים ישתנו".

מאז אוגוסט 2021 אין לתחנה מפקד קבוע. זה נוח לפוליטיקאים וגרוע לתחנה ולמאזינים. איך הזמניות מתבטאת בפועל?
"אחת הטענות היא שככה אי אפשר לנהל. אז אני יכול להגיד שאף אחד בדרג המיניסטריאלי־פוליטי לא יושב עלי ולא לוחץ. אני לא מרגיש את זה ברמה השוטפת היומיומית. להגיד שאני מרגיש נוח לעשות תוכניות לעוד ארבע שנים? קשה לי. אבל כן היתה עבודה שצריך לעשות, לוחות שידורים או שינויים פרסונליים לא גדולים כמו אישור חוזים חצי־שנתיים".

וזה דלף ופורסם שהתכוונת להדיח את רזי ברקאי ורינו צרור.
"זה חלק ממכונת הרעל שהופעלה נגדי. לקחו מסמכים חלקיים ולא רשמיים והגניבו אותם החוצה".

לא מדובר במסמך שהסתובב בתחנה, אלא משהו שיצא מהלשכה שלך. מי הדליף אותו?
"אם הייתי יודע אז היה עניין משמעתי. אבל אני לא רוצה להפוך את המקום למרכז חקירות עיתונאים. יש מי שהדליף, מאוד לא בסדר, לא לויאלי ואסור. זה יצא ממשרד אחר. מישהו צילם בשנייה של היסח דעת והוציא החוצה צילום חלקי".

זקן מתעקש ש־80 אחוזים מהפרסומים בתקשורת על פועלו בתחנה היו "שקרים מוחלטים", והכל חלק מקמפיין מתוקשר נגדו.

"אני אומר לך מידיעה: קבוצה מאורגנת של אנשים, ובהם עיתונאים, פעלה באופן מתואם והיעד שלה הוא להגיד, 'הם מנסים במסגרת תיאוריית הסלמי, כמו בפולין ובטורקיה, להשתלט על התקשורת ובגלל זה שמו את דני זקן בגלי צה"ל'. לכן הם נאבקים נגד דני זקן האיש. כמעט כלום לא היה מבוסס על עובדות, רק משאלות לב, הערכות ותובנות שהתבססו על שטויות ושקרים. פורסם שדיברתי עם מגישים ומגישות מערוץ 14 ושאני מתכוון להביא אותם. לא נכון. לא היה נכון.

"למה הם עשו את זה? כי סימנו מטרה וירו חיצים. אני יודע שזה בחלקו לפחות היה מאורגן, ובחלקו פנה לעיתונאים משפיענים. הדברים שנטענו בפרסומים לא נעשו. זאת מכונת רעל אמיתית".

גם קודמיך ירון דקל ושמעון אלקבץ חטפו מתקפות עקב רצונם למשוך את התחנה ימינה, ועדיין זה לא הגיע לאותם ממדים כמו אצלך - הפגנות מחוץ לבית, הדלפות בלי סוף. אם עובדים מדליפים שיחות שנועדו להזיק לך, זה נובע ממרמור.
"כן, יש כמה כאלה פה. חלקם פוחד שיזיזו להם את הגבינה, וחלקם פוחד שיזיזו אותם. אבל להשוות אותי לדקל ולאלקבץ זה לא הגון וממש לא נכון. הם היו מינוי קבע ולקח זמן עד שעשו שינויים. אני פה שבעה חודשים. מה, מודדים אותי על שניית הזמן שאני פה?

"הכוונה לא להפוך את התחנה לימנית או לגוף מזוהה פוליטית, אלא לעשות עבודה מקצועית של עיתונות מדווחת־ביקורתית ולא עיתונות דעתנית. אם מכניסים דעות, הן צריכות להיות ממוסגרות. ברור לגמרי שמגיש תוכנית אקטואליה מתנהל אחרת ממגיש דעתן. זה עלה בנושא ברדוגו, אבל גם עירית לינור משדרת אצלנו תוכנית דעות שממוסגרת ככזו. כל קוד אתי אומר שצריך הפרדה בין דעה לבין עבודה עיתונאית".

מה השתנה בתפיסה שלך מלפני 12 שנה? כיו"ר אגודת העיתונאים עמדת בחזית ההתנגדות לביטול הפתיחים האישיים של מגישי התוכניות ברשת ב', וטענת שזאת "סתימת פיות".
"נאבקתי אז על עצם העניין שמגישים ייתנו תובנה בתחומים שבהם הם עוסקים. בטח לא לקדם דעה פוליטית. צריך לדעת איפה עובר הקו בין דעה לבין תובנות ופרשנות. מאז נפרץ הסכר. השאלה היא מה אני עושה עם זה פה עכשיו, ויש לי ויכוח מקצועי עם אנשים על זה.

"הבעיה הכי גדולה של התקשורת היום זה אובדן האמון. להיחשף זו אחת הטעויות הכי גדולות של עיתונאי. הוא מאבד את האמון בקרב חלק מהעם. עמית סגל ורביב דרוקר עשו טעות גדולה בזה שהפכו להיות מזוהים לגמרי. ברגע שעיתונות היא לא מקצועית והגונה אז זה פוגע בהכל. ברגע שאתה הופך להיות שופר של, זה זולג לך לעבודה המקצועית. בשידור אקטואליה העיתונאים האופטימליים הם אלה שדעתם פחות ידועה. אני לא מחפש את האיזון הקדוש, אני מחפש את ההוגנות. לא להזמין כל הזמן את אותו הפרשן עם אותה הדעה. אני רוצה גיוון".

התחנה תישאר עצמאית

אברי גלעד אמר עליך בשבוע שעבר ל"אולפן שישי": "האם בסוף הוא יהפוך את גלי צהל לעוד סוג של ערוץ 14/גלי ישראל? אני מקווה שלא, אני חושש שכן. אם כן, אז אני לא חושב שנוכל להמשיך ביחד".

"אני מודה שלא שמעתי על זה עד עכשיו. מוזר. השיח שלי עם אברי מקצועי ומכבד, וזה לא עלה בשום מצב. הוא אחד מאלה שהמציאו את הרדיו מחדש. הוא עושה פה תוכנית חשובה, ואנשים מתקשרים לדבר איתו בגלל שיש לו מעמד. עכשיו הוא עובר לאן שהוא עובר (קשת 12, נ"ו), ומבחינת שעות לא יסתדר יותר להמשיך לשדר את תוכניתו. אמרתי לו בשיחה האחרונה בינינו שאני מאוד רוצה שהוא ימשיך בדרך זו או אחרת, ושאני מקווה שתימצא לו רצועה בשעה שתתאים לו. לכן אני מופתע שהוא אמר מה שאמר כי גם דיברתי איתו ביום ראשון כשאמא שלו נפטרה וניחמתי אותו".

למה חושבים עליך ככה?
"אני אגיד לך מה הבעיה. יש עיתונאים מסוימים, ואני לא אכנס לשמות אבל זה בעיקר ב"וואלה!" וב"עין השביעית", שתפסו סוג של משימה. איך שמוניתי כבר קבעו מה אני הולך לעשות. פרסמו שקרים. כתבו שאני הולך להפוך את גלי צהל לערוץ 14, לעשות ככה וככה ולהעיף את זה ואת ההוא. לא קרה. ברור שהמקום לא יהפוך לערוץ 14 ולא לגלי ישראל, לא ל־13 ולא ל־12. הוא יישאר גלי צה"ל. אני חוזר ואומר לחיילים: תעשו עבודה מקצועית, התחנה הזאת עצמאית".

אתה יודע ממה זה נובע? ב"הארץ" הביאו ציטוטים שאמרת בשיחות סגורות ובהן הודית שברדוגו רקח את המינוי שלך ואפילו הרגיע את משפחת נתניהו שחששה שתהיה עצמאי מדי.
"קשקוש. עד כמה אני יכול להכחיש. שאני אדבר על משפחת נתניהו? למה מה? אין כלום. יש את ראש הממשלה נתניהו שאני מכבד ויש את הלשכה שלו, אבל שר הביטחון הוא האחראי הישיר עלי".
לאחרונה זימנת את ספי עובדיה לשיחת נזיפה עקב ביקורת שהעביר בשידור על ברדוגו. ואז במכתב שהוא שלח לך באמצעות עו"ד, הוא סיפר מה שנאמר בשיחה ביניכם, האשים אותך ב"התערבות פסולה משיקולים זרים בתוכן עיתונאי" וציין שאמרת כי נתניהו התרעם על הביקורת נגד ברדוגו, ושאם גל"צ תימנע מכך אז סיכוייה להיסגר ייפחתו.

"ספי לא סיפר מה נאמר בשיחה - הוא שיקר. חד משמעית שיקר. לקח דברים לכיוון שרצה מכל מה שנאמר בשיחה ההיא. קשקוש מוחלט שהגיע טלפון מלשכת נתניהו. אתה יכול לקחת את רשימת השיחות שלי, אני פתוח ושקוף לגמרי.

"ספי עשה משהו שלא יעשה. הוא השתמש במיקרופון כדי לסגור חשבונות עם ברדוגו. וזה לא משנה אם זה יעקב ברדוגו, שאני מכיר ושידרתי איתו, או כל אחד אחר. אתה לא יכול להשתמש במיקרופון כדי לסגור חשבונות אישיים. היה קשר קלוש לסיפור העיתונאי, ולא ארחיב כי ספי עובד פה וההתנהלות מולו היא גם ברמה המשפטית".

מה זה אומר?
"יש התייעצות עם עורכי הדין של התחנה, שזה הפרקליט הצבאי הראשי, כיצד להתנהל מול העניין. אני לא רוצה לדבר על עובדי התחנה כי ההתנהלות מולם אישית. נאלצתי להגיב לגבי עובדיה כי הוא הוציא דברים החוצה באופן מסולף".

אני מבין מדבריך שהרצון הוא להוריד את התוכנית שלו, למרות שהיא מביאה לכם סקופים ופולואפים ואחוזי ההאזנה שלה בעלייה.
"נעשה שם מהלך לא הגון. אני יכול להגיד שלאורך החודשים שקדמו לכך לא היתה שום סיבה לספי לחשוב שהולך לקרות משהו. לא היתה כוונה כזו, אבל אני חושב שזה חלק ממהלך יותר גדול, וכאן אני רוצה להתייחס למה שהגדרתי 'מכונת הרעל'".

אאוטסיידר של הברנז'ה

"מהרגע הראשון בעצם התנהל מסע שמשולב עם המחאה ומעורבים בו עיתונאים. המטרה היתה לפגוע בי כדי למנוע את המינוי המלא שלי. מסע מאוד מכפיש, מאוד מסית. פנו לאנשי מחאה בכל מיני קבוצות כדי שייצאו להפגין נגדי. חיכו לי מפגינים ליד הבית, הפגינו מחוץ לבניין של גלי צה"ל - ועל כלום".

אבל זה לא כלום. אנשים מסתכלים מהצד ואומרים: הוא שידר עם ברדוגו בגלי ישראל, ברדוגו סידר לו לשבת בערוץ 14, ובסוף ברדוגו משך בחוטים והופ! התיישבת במשרד בקומה 5 של גל"צ. זה הכי מעאכריות תקשורת־הון־שלטון, וזה צבע את המינוי ואת השינויים שתכננת בפוליטיזציה.

"הכרתי את ברדוגו פה בגלי צה"ל, כשהייתי עורך והוא הגיש עם ירון וילנסקי. כשהוא התחיל בערוץ 14 והזמין אותי לפאנל היתה לי התלבטות, אבל אני חסיד של אי חרמות. נתתי שם זווית מקצועית, לא מעט פעמים בניגוד לשאר חברי הפאנל. אחרי שהוא יצא מפה, הוא התחיל לשדר בגלי ישראל ושאל אם אהיה מעוניין להגיש לצידו. בהתחלה יומיים בשבוע, ואחר כך זה התרחב. עשיתי את הזווית העיתונאית. אני לא אחראי על מה שברדוגו אמר, ואם אני מסכים או לא זה לא רלוונטי כי הוא דעתן. הוא איש עם דעה וזה פורמט מוכר ונפוץ.

"מכיוון שיש תביעה שלו נגד גלי צה"ל ומשרד הביטחון, אני לא יכול להיכנס לסיפורים שמאחורי הקלעים. היתה יוזמה שלפיה הוא יחזור לשדר פה תמורת הסרת התביעה, ועליה התנהלו דיונים. הדיונים האלה הוקפאו בין היתר כי אני זמני. יכול להיות שהם יימשכו בעתיד, לא יודע להגיד".

את הדיונים מול ברדוגו אתה ניהלת. משרד הביטחון אמר ל"הארץ" כי הפרקליטות הצבאית לא נתנה לך הנחיה לחתור לפשרה עם התובע.
"הסיפור פשוט. עלתה היוזמה הזאת בידיעת הפרקליטות של משרד הביטחון, התנהלו שיחות, העברתי עדכונים עליהן, ובאיזשהו שלב הדיונים הוקפאו. כרגע אני לא מנהל את המו"מ. אחרי הפרסומים אמרתי, 'אני לא רוצה לשבת לבד, אני אבוא עם עורך דין כדי שלא יגידו לא יודע מה'.

"אני לא מבין, צריך את הפוליטרוקים שיגידו לי שהצעד הזה בסדר בעיני השמאל והצעד הזה לא בסדר בעיני הימין? ככה אני צריך לנהל את המקום הזה? לא, יש לי דעה מקצועית, מבוססת, שאותה אני רוצה להנחיל. אם מישהו יתרגם את זה לכך שאני רוצה לעשות כאן ערוץ 14 או 13 זה לא מעניין אותי. אם אביא מישהו מ־14 אז אני ימני? ואם אביא מישהו מ־13 אני שמאלני? די. נשבר מזה".

למה לא אמרת "יודעים מה, אני לא מחזיר את ברדוגו, תעזבו אותי בשקט ותנו לי לנהל"? אולי זה היה מרגיע הכל?
"רק ברדוגו היה העניין? אם אגיד שלא אביא אותו אז הכל כשר? ואם אביא את יערה זרד ומגי טביבי ונוה דרומי יהיה בסדר? די, זה טרלול. ברדוגו לא האישיו".

הוא נהיה סמל.
"אתה טועה. האישיו הוא שאני אאוטסיידר של הברנז'ה העיתונאית התל־אביבית. האאוטסיידר שבא מהקטמונים. אף פעם לא התייחסתי למוצא שלי, אבל בחלק מהביקורות פתאום הוא צף. הביקורת עלי באה ממקומות מסוימים. אני חי עם זה, זה המצב. החבר'ה האלה לא הגונים, לא מקצועיים. אני לא מסתכל עליהם כעיתונאים. חלק מהם עושים זבל של עיתונות. העין השביעית זה לא עין, זה פוזלת. הם עושים עבודה מכוערת".

אותה מכונת רעל טוענת שההחלטות שלך מושפעות מבחוץ. למשל, לפני כמה חודשים בוטלה תוכנית של אלון לי גרין בעקבות קמפיין אינטנסיבי של טלי גוטליב, ינון מגל והצל.
"הקמפיין לא רלוונטי כי הוא לא הגיע אלי. קיבלתי טלפון מהתחנה שאמר לי 'שמע, פישלנו'. אז הלכתי ובדקתי, ולבן אדם היו התבטאויות שבעצם מצדיקות פגיעה בחיילי צה"ל. זה גלי צה"ל פה. שאני אתן לבן אדם כזה מיקרופון כמגיש בתחנה? למה מה קרה? אחת ההחלטות הכי קלות שלי".

החלטה ראויה ונכונה, אבל במקביל ניהלת מו"מ כדי להחזיר את ברדוגו שקרא לטייסים "מוגלה" והתבטא בחריפות נגד הרמטכ"ל ושר הביטחון.
"ידעתי שתגיד ברדוגו. תגיד, ברדוגו משדר היום בגלי צה"ל?"

אז למה אתה מסרב להצהיר שהוא לא יחזור לשדר?
"מכיוון שמדובר בהליך משפטי, לא אתייחס לסוגיה. יש הרבה אנשים שאומרים לי, זה רעיון טוב. מלא רוצים לראות אותו חוזר. מה, אני צריך להקשיב רק לאלה שלא רוצים? אולי אני צריך להקשיב לחצי האחר? הקטע שהכל חוזר כל הזמן לברדוגו כל כך שטוח, וזה מעצבן אותי שזה נייר הלקמוס".

קיבלו איומים

בוא נדבר על המורשת שתשאיר.
"העובדה היא שמכונת הרעל הצליחה. היא שפכה רעל בכמויות, שפכה שקרים בכמויות, והשקרים האלה חלחלו. אבל יש כל כך הרבה דברים אחרים. המורשת שלי בגלי צה"ל, בין אם תהיה לעשרה חודשים, לשנה או לארבע שנים, תהיה אחרת לגמרי. היא תהיה של מישהו שעושה שינויים ומהפכות".

תקן אותי למה אני טועה, אבל על סמך חצי השנה הראשונה המורשת שלך היא כישלון ביצירת רצועות חדשות, צביעת התחנה בפוליטיזציה, מגיפת הדלפות, הפגנות מול התחנה ומול ביתך הפרטי, ובקיצור פגיעה בשמה של התחנה. "דה מרקר" בחרו בך לפרויקט שלהם על "האנשים שהורסים את הכלכלה".
"זו עוד כתבה שקרית מתוך מכונת הרעל. היה לי חזון. היו דברים שניסיתי לעשות ולא הצלחתי. בחלק טעיתי, בחלק החלטתי לא לעשות, ועל חלק אמרתי בוא נחשוב עוד פעם.

"אגיד לך יותר מזה. היו כמה כאלה שהיו אמורים לבוא וביטלו לי רק בגלל מכונת הרעל ושטיפת המוח ובגלל שהפעילו עליהם לחצים, אחרי שהשם שלהם יצא החוצה. יש עיתונאי ספציפי בכיר מאוד בישראל, שהתקשר אישית לאותם אנשים ואמר להם 'דיר בלקום, אני שורף אתכם'. זה ציטוט שהוא השתמש בו וגרם לאנשים להיבהל וללכת אחורה".

כמנהל שידור ציבורי, כמה זה מצריך להיות עסקן ולשמר קשר עם פוליטיקאים?
"כמו ה־BBC גם גל"צ קשור לשלטון כי זה מקור מימון. אצלנו פחות, בטח בהשוואה לתאגיד. בערך 44-43 מיליון שקלים מהתקציב בנוי על הכנסות שלנו מפרסומות וחסויות, ורק 6-5 מיליון שקלים יוצאים מתקציב צה"ל. אז בעצם המדינה לא נותנת כמעט כלום. לכן אני אומר שאין קשר עם הדרג הפוליטי. רוצה לראות את התכתבויות הווטסאפ שלי עם גלנט?", שואל זקן ופותח את הטלפון שלו. "הנה, איחולים לחג הפסח, ניחומים על מות אמו. פה הוא הגיב תודה ושלח אימוג'י של פרח. אחר כך עדכנתי אותו על השינויים במיונים, ויש עוד ווטסאפ ידידותי".

ולא לוחצים עליך מהלשכה של ביבי?
"ריד מיי ליפס: אף אחד מלשכת ראש הממשלה, מלשכת גלנט או כל שר אחר, לא פנה אלי באופן אישי להגיד לי להכניס את זה, להוציא את ההוא, למה הדיווח ככה או ככה. לא היה. פוליטיקאים יודעים שאני איש מקצוע, ולחץ פוליטי פה הוא לא עסק. אין לחץ פוליטי על מפקד גלי צה"ל, ואני לא פועל לפי לחצים פוליטיים".

"לא רואה את עצמי מזרחי"

אשתך, ד"ר גייל טלשיר, היא ממובילות המחאה נגד הרפורמה.
"שנינו אנשים נאורים, מאוד ציוניים, אוהבים את המדינה ורוצים בטובתה. יש בינינו הסכמה על המון דברים, אבל גם חילוקי דעות. אתה לא יודע על מה כי אתה לא יודע מה הדעות שלי. היא מנותקת מגל"צ, ואני מנותק מהדברים שהיא עושה".

שמעתי אותה מתארת בפודקאסט כיצד משפחת נתניהו מנסה להעתיק לכאן את השיטה ההונגרית והפולנית וככה להשתלט על השידור הציבורי, לסגור אותו או להפוך אותו לשידור מטעם. אתה מסכים עם הדעה הזו?
"אם זה היה נכון, אתה חושב שהיו ממנים אותי? כל מה שיש לי זה רק שהכרתי את ברדוגו במשך שנה. בגלל זה מינו עיתונאי מקצועי? כדי שיהיה שופר של השלטון? חד משמעית לא".

זקן הוא ירושלמי לשעבר, המתגורר כיום בקיבוץ מעלה החמישה. "אני רואה את עצמי כיהודי, ציוני, ישראלי, דמוקרטי וליברל. זו הזהות שלי. אני מקטמונים, שהיתה שכונת מצוקה. אבא שוטר, אמא עקרת בית שעבדה בניקיון. משם צמחתי. המוצא שלי לא רלוונטי. אני לא רואה את עצמי כמזרחי, בטח לא מזרחי מחמד. ההורים הגיעו ממדינה ערבית, אני גאה בזה, מאוד אוהב קובה, אבל זה לא חלק מעבודתי המקצועית".

את גייל, אשתו השלישית, הכיר כשילדיהם למדו באותו חוג בקיבוץ. לזקן שלושה ילדים מנשותיו הקודמות - הצעירה בת 17 ועברה להתגורר לפני שנה וחצי אצל אחיו בארה"ב. יש לו בן בשנת שירות בקריית שמונה, ובת בכורה (29) שנשואה לאישה.

"אנחנו הורים ליברליים ופתוחים. כשהיא יצאה מהארון - היא קיבלה ממני חיבוק. עשינו להן חתונה והיה מאוד מרגש. אני אהיה סבא בעוד כמה חודשים, תהיה לי נכדה, וזה מאוד מרגש אותי".

***

מטעם עורכי דינו של העיתונאי ספי עובדיה, רן שפרינצק ונועה בר ממשרד ארדינסט בן נתן טולידאנו, נמסר בתגובה: "טענתו של דני זקן, כאילו מרשנו 'שיקר' בציטוטים המפורטים שהבאנו מפיו במכתב, היא דיבה חמורה ופשוטה להפרכה. בידינו הוכחות חותכות לאמיתות הדברים, וככל שזקן לא יחזור בו מייד באופן פומבי - ניאלץ להציגן בתביעת לשון הרע. האיום המאפיוזי שהשמיע זקן מבין השורות ב'ישראל היום', לפטר את מרשנו בדמדומי כהונתו הזמנית, מעיד על אובדן עשתונות מוחלט ואין לנו ספק שייבלם - על ידי הגורמים המוסמכים בצה"ל".

גילוי נאות: יעקב ברדוגו, עירית לינור ואברי גלעד, הנזכרים בראיון זה, כותבים בקביעות ב"ישראל היום"