מדינה יקרה לי

ישראל היא מדינה יקרה, זה לא חדש וזה מורגש כבר שנים בסופר, בתחנת הדלק, בקניון, במסעדות, ולמעשה - בכל מקום. צמד המילים "יוקר המחיה" הפך למטבע לשון שגור בכל פה. אבל עכשיו ישראל כבר לא סתם יקרה, אלא המדינה הכי יקרה בקרב המדינות המפותחות.

ארגון ה־OEDC ניתח את המחירים במדינות החברות בו, הכניס את הנתונים לנוסחה לא מסובכת אבל בוודאי לא כזאת שנרחיב עליה מעל דפי העיתון, והפיק את הנתונים על יוקר המחיה בכל אחת מהמדינות.

כך גילינו שישראל יקרה ב־%38 ביחס לממוצע המחירים בכל המדינות, והנתון הזה הוא שסיפק לנו את הבכורה במדד יוקר המחיה העולמי. במקום השני והמכובד - שווייץ, שעד 2022 היתה המדינה היקרה בעולם.

אבל המחירים הם לא חזות הכל ויש לבחון גם את השכר בארץ, שכן כך נמדד כוח הקנייה של הציבור. אם נגלה שהשכר בישראל גבוה באחוזים ניכרים מהממוצע, אזי שמצבנו לא רע.

גם הפעם בדקו בארגון את המספרים מכל המדינות, ערבבו בנוסחה והפיקו נתונים, ולפיהם השכר בישראל נמוך בכ־%17 מהממוצע במדינות הארגון. כלומר, אנחנו מרוויחים פחות ומשלמים הרבה יותר.

הנתונים האלו מתפרסמים באחד החודשים הכי קשים בשנה - אוגוסט.

ההורים קורסים תחת נטל ההוצאות בחופש הגדול, ובד בבד מוציאים המון כסף על ההכנות לפתיחת שנת הלימודים, ובאופק כבר רואים את חגי תשרי ואת העגלות העמוסות לקראת ראש השנה. ובכל זאת, הקניונים מלאים עד אפס מקום והתורים בנתב"ג הולכים ומתארכים.

לאחרונה שוחחתי עם מנכ"ל של סוכנות נסיעות גדולה, שהסביר את התופעה בכך שבזמן הקורונה לא הוצאנו כסף על בילויים, הסכומים נערמו, וכעת אנחנו מפצים את עצמנו על התקופה שבה הסתגרנו בבתים. זה אולי מסביר רק חלק מהתופעה, כי התשלום בסופר לא נופל תחת ההגדרה לבילוי משפחתי בחופש.

מה שקורה כאן הוא לא עליית מחירים רגעית, אלא הזנחה ממושכת שעולה לכולנו הרבה כסף.

בשנת 2011, השנה שבה פרצה המחאה החברתית נגד יוקר המחיה, המחירים בישראל היו גבוהים מהממוצע במדינות ה־OECD ב־5% בלבד. השילוב של מחירי הקוטג' והמילקי, המייצגים של המחאה, עם מחירי הדירות המאמירים, הספיק כדי להוציא לרחובות מאות אלפי אנשים.

כעת המצב חמור הרבה יותר. מחירי הדירות בשמיים, המחירים בסופר מטורפים והריבית הגבוהה, שנועדה לצנן את יוקר המחיה, מקשה לשלם את החזרי ההלוואות והמשכנתאות. לא מדובר בגזירת גורל, ואפשר, צריך והכרחי לטפל בכשלי השוק במשק.

כל הממשלות מבטיחות שיסירו חסמים, יקדמו רפורמות ויורידו מחירים, אבל אף אחת מהן לא באמת ניסתה. הטיפול הממשלתי בתחום מסתכם בקוסמטיקה וביח"צ לשרים, שעושים כאילו הם יודעים כמה עולה חלב, בזמן שאנחנו ממשיכים לשלם ולקטר.

ממשלת ישראל מוכרחה להתעורר, אבל זה לא יקרה עד שהציבור לא יתעורר בעצמו, אלא שהוא עסוק בדברים אחרים, חשובים יותר - לשרוד את אוגוסט ולשמור על הדמוקרטיה.