"לא נוח לממשלה לעסוק בזה ולכן היא לא חוקרת"

שנתיים וחצי לאחר מחדל שבעה באוקטובר, ועדת חקירה ממלכתית טרם הוקמה. היום (חמישי) הרכב מורחב של שבעה שופטים בבית המשפט העליון דן בעתירות המבקשות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבחינת מכלול האירועים הקשורים למתקפה. הדיון מתרחש ללא נוכחות קהל. 

העותרים, בהם התנועה למען איכות השלטון, פורום חומת מגן, תנועת "דרכנו" ועמותת זולת, טוענים כי הממשלה מפרה את חובתה החוקית. לדבריהם, אירועי שבעה באוקטובר מהווים מקרה קיצוני של עניין ציבורי המחייב בירור, והימנעות מהקמת ועדה זו, פוגעת בזכות הציבור והנפגעים לדעת את האמת.

בפתח הדיון, תהה השופט נעם סולברג מדוע הממשלה טרם השיבה מדוע אינה מקימה ועדת חקירה ממלכתית. לדבריו, "אתם (הממשלה) אמרה שיש הסכמה להקמת ועדת חקירה, אז את השטר הזה צריך לפרוע. כלומר, אם לא ועדת חקירה ממלכתית לשיטתכם, אז מה כן? אלא אם כן אדוני אומר שהעניין לא מחייב בירור - אבל אם הבנו נכון מחייב בירור. קראנו על הצעת חוק ולא ראינו שום דבר שמתקדם".

עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג את הממשלה, ציין: "מאחר ומדברים בשאלה חוקתית ראשונה במעלה חשוב שנביא את העמדה הברורה של הממשלה, בכל הכבוד - אין לבית המשפט סמכות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה, זה לא קיים בשום בית משפט בעולם".

השופט עופר גרוסקופף השיב: "אין שאלה שזו סמכות הממשלה, אלא שכאשר הממשלה מפעילה או לא מפעילה סמכות בית המשפט מבקר את שיקול הדעת שלה".

עו"ד ראבילו ענה לשופט: "בית המשפט הורה לממשלה לדון, הממשלה דנה והחליטה לא להקים ועדת חקירה אז מה מבקשים העותרים? שכבודכם תהיו במקום הממשלה. מדובר ביסודות המשטר הדמוקרטיה, בעקרון הפרדת רשויות, בלי שום תקדים בארץ ובעולם כשאין שום פגיעה בזכויות אדם".

השופט ח'אלד כבוב, אמר: "הממשלה החליטה על הקמת הוועדה רק לאחר שהוגשו עתירות. גם הממשלה קיבלה את התפיסה שיש להקים ועדה - היא אמרה תחילה שמחכים שהמלחמה תסתיים, בשלב שני היא אמרה אין סמכות, בשלב שלישי היא אמרה שהיא תקים. זה לא שהממשלה החליטה על דעת עצמה שיש מקום לבדוק את תפקודה, אלא בעקבות לחץ שהופעל באמצעות הגשת העתירות - ומאז היא גוררת רגליים".

במהלך הדיון משפחות שכולות מתחו ביקורת על שופטי בג"ץ ואמרו: "כבלתם את הידיים של הבנים שלנו, לבית הזה יש חלק בשבעה באוקטובר וכולכם צריכים להיחקר".

השופט סולברג עשה סדר במהלך הקריאות הנשמעות בדיון וענה למשפחות: "הכאב הוא נורא. הכאב זועק. אנחנו שותפים לכאב. עד כאן מעתה ואילך אך ורק עורכי הדין ידברו והם מייצגים גם את עמדתכם".

עימותים נרשמו מחוץ לכותלי בית המשפט

טרם הדיון, משפחות שכולות התאספו מחוץ לכותלי בית המשפט והוציאו הצהרה לעיתונות בדבר בקשתם להקים בהקדם ועדת חקירה ממלכתית. מנגד, משפחות שכולות המתנגדות להקמת ועדת חקירה ממלכתית הפגינו וקראו קריאות נגד. עימותים נרשמו במקום.

אייל אשל, אביה של סמל רוני אשל אמר: "שופטי בג"ץ, אנחנו מחזקים אתכם, תעמדו בלחץ". את הדברים אמר בזמן שניסה לגבור בקולו על משפחות שכולות אחרות, שמתנגדות להקמת ועדת חקירה ממלכתית, והתאספו סביבו כדי להפריע לו לדבר.

אשל הוסיף: "ראש הממשלה בוחר שוב ושוב בדרך של פילוג. בוחר להוביל את המדינה למלחמת אחים, למלחמת עולמות, רק כדי לברוח מאחריות. אבל אנחנו לא ניתן לזה לקרות. שופטי בג"ץ יכולים היום לעשות היסטוריה".

יוסף כהן, אבא של עמית שנרצח בנובה, ומתנגד לוועדת חקירה ממלכתית קרא למשפחות מועצת אוקטובר 'בוגדים' והאשים את בג"ץ: "הדם של הילדים שלי על הידיים של השופטים שמכרו אותנו. מכרו לנו את הילדים".

רובי חן, אביב של החלל איתי חן, אמר: "אנחנו רואים את מה שקורה כאן מאז הדרישה שלנו להקמת ועדת חקירה ממלכתית: לחצים, איומים, הסתה פרועה נגד שופטי בג"ץ. אבל ההסתה הזו מופנית גם אלינו. אל ההורים, האחים, הילדים שאיבדו את היקר להם מכל ומעיזים לדרוש תשובות".

היועמ"שית על הקמת ועדה: הכלי המתאים ביותר לבחינת האירועים

עמדת הממשלה, המיוצגת בנפרד מהיועצת המשפטית לממשלה באמצעות עו"ד פרטי, היא כי הסמכות להקים ועדת חקירה ממלכתית נתונה לה בלבד. לטענתה, התערבות שיפוטית בנושא תהווה פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ואף תהווה תקדים. "לאקט קיצוני שכזה אין תקדים", נמסר מטעמה.

לאורך ההליך טענה הממשלה כי עיתוי המלחמה אינו מאפשר הקמת ועדה, שכן הדבר עלול להסיט את הגורמים המנהלים את הלחימה לעיסוק משפטי. בהודעות שהגישה לבג"ץ נמסר כי הנושא נדון מספר פעמים, אך בכל פעם נקבע כי "טרם בשלה העת" בשל עצימות הלחימה.

בחודש מאי 2025 הציגה הממשלה שינוי מסוים בגישתה, והודיעה כי תפעל יחד עם הכנסת לקידום הצעת חוק להקמת "ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת". לפי ההצעה, שיזם ח"כ אריאל קלנר, הרכב הוועדה ישקף מגוון עמדות בציבור וימונה בשיתוף הקואליציה והאופוזיציה. עם זאת, ההצעה מצויה בשלב ראשוני בוועדת החוקה, וגורמים בקואליציה מעריכים כי קידומה אינו מיידי, בין היתר בשל רצון להמתין לסיום הלחימה.

מנגד, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הציגה עמדה הפוכה לחלוטין. בתשובתה לבית המשפט כתבה כי הימנעות הממשלה מהקמת ועדת חקירה פוגעת באופן חמור ביכולת להגיע לחקר האמת ומעכבת בדיקה מקצועית ועצמאית.

לדבריה, ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי המתאים ביותר לבחינת האירועים, בשל עצמאותה מהדרג הפוליטי, סמכויותיה הרחבות ואופן מינוי חבריה על ידי נשיא בית המשפט העליון. "קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות יותר מהאירועים שהתרחשו, המצדיקות ואף מחייבות הקמת ועדה כזו", ציינה.

עוד הזהירה היועמ"שית כי חלוף הזמן פוגע באפשרות לחקור את האירועים לעומק, בשל שחיקת זיכרונות וקושי באיתור ראיות ועדים. בנוסף, התריעה כי ריבוי בדיקות מקבילות, מצד מבקר המדינה וגופי הביטחון, עלול לפגוע ביכולת לנהל חקירה מקיפה ואפקטיבית.

תגובות במערכת הפוליטית

במערכת הפוליטית לא נשארו אדישים לסערה שמחוללת הסוגייה. ח"כ אביגדור ליברמן צייץ: "הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח שבעה באוקטובר תהיה ההחלטה הראשונה שנקבל בממשלה הבאה".

הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7 באוקטובר תהיה ההחלטה הראשונה שנקבל בממשלה הבאה.

— אביגדור ליברמן (@AvigdorLiberman) April 23, 2026

גם יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, התייחס לסוגיה ואמר: "ממשלת נתניהו-סמוטריץ-גולדקנופף פוגעת בביטחון ומפלגת את העם כדי לחמוק מוועדת חקירה ממלכתית. בחסות החידלון המדיני הזה, שנתיים וחצי מהטבח, וחמאס חי, נושם, משתקם, מקבל שוב כסף מקטאר ובונה מנהרות - הישגי לוחמינו שנקנו בדם יורדים לטימיון, והאסון הבא הוא כולו באחריותה המלאה והבלעדית של ממשלת המחדל".

עוד הוסיף גולן: "ההחלטה הראשונה שנקבל תהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית. כדי לחשוף את האמת, להפיק לקחים ולהבטיח שמי שהפקיר את ביטחוננו לעולם לא יחזור להנהיג. ישראל חייבת תיקון עמוק, והתיקון הזה מתחיל בחקר האמת".

הדיון מתקיים בהמשך לצו על תנאי שהוציא בג"ץ בנובמבר האחרון, אשר הורה לממשלה לנמק מדוע לא תפעל להקמת ועדה לפי חוק ועדות חקירה, שתבחן את האירועים "באופן עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי".