דו"ח OECD קובע: "ישראל במקום הראשון ביוקר המחייה"
הנתונים הלא מחמיאים אומנם מתייחסים לשנת 2022 • רמת המחירים בישראל גבוהה ב–38% לעומת הממוצע של מדינות הארגון • ישראל יקרה יותר מארה"ב ב-13% בממוצע ומקנדה ב-21% • באיגוד לשכות המסחר קוראים לאמץ את התכנית להורדת יוקר המחיה שהוגשה על ידם לראש הממשלה נתניהו
,עודכן
0השמעה
הדו"ח שפרסם ארגון המדינות המפותחות של ה-OECD ביום שישי האחרון, עורר שלל תגובות סוערות כלפי מדיניות הממשלה בכל הנוגע לטיפול בבעיית יוקר המחייה.
לפי הדו"ח, בשנת 2022 ישראל עלתה למקום הראשון והלא מכובד ביוקר המחייה. הנתונים הלא מחמיאים אומנם מתייחסים לשנת 2022, בה יוקר המחייה זינק לשיא, אך הם תוצאה של הזנחת הנושא במשך שנים ארוכות.
לפי הדירוג אשר משקלל את יוקר המחייה בהתאם לכוח הקנייה, רמת המחירים בישראל גבוהה ב–38% לעומת הממוצע של מדינות הארגון. לשם השוואה, הפער בין ישראל לבין מדינה כמו בריטניה הנחשבת ליקרה יחסית עומד על 33%. כמו כן, ישראל יקרה יותר מארה"ב ב-13% בממוצע ומקנדה ב-21%. לפי הדוח, שלוש המדינות הזולות ביותר בקרב המדינות המפותחות לשנת 2022 היו טורקיה, הודו וקולומביה.
צעקות לעבר סמוטריץ':| אמיר אטינגר
איך הגיעה ישראל לשיא ה-OECD ביוקר המחייה? "לא די שהמחירים כאן הגבוהים ב-OECD הרי השכר לא עלה בכלל באותה מידה", משיב לשאלה זו ד"ר אלכס קומן, מרצה בכיר בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב ובמכללה האקדמית תל אביב-יפו, בשיחה עם "ישראל היום".
"נתניהו הראשון קיבל קרדיט כשהעביר את ישראל לקפיטליזם. אבל נתניהו השני ואילך הפך את תפקיד שר האוצר לבית קברות לליכודניקים. זכור בפרט כחלון. היום מצוי בתפקיד סמוטריץ' שאינו מבין בכלכלה, אינו מבין בכלכלנים. אם נשמע שוב שהדרך (הנכונה) להורדת יוקר המחיה טמונה בצמצום הרגולציה, נקיא. לא היה שום טיפול שורש ביוקר המחיה. כל עוד אין פוליטיקאי בכיר שיתקוף את יוקר המחיה לא יחול כל שינוי, נמשיך להיאנק בתוך גבולות הקו הירוק עד הבחירות הבאות".
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, תקף היום (ראשון) את מדיניות ממשלת ישראל בעקבות נתוני ה-OECD שפורסמו אמר כי "צריך להצטער מאוד על ההישג המפוקפק של ישראל בהתמודדותה השגויה בהורדת יוקר המחייה. אין התמודדות עם עלויות הנמלים המוטלות על היבוא שהיקפו מתקרב כבר ל-400 מיליארד שקל בשנה, אין הפחתה אמיתית של עול הרגולציה ואין התמודדות עם שיטת המיסוי המטילה מס בלתי פוסק על רכיב ההתייקרות".
באיגוד לשכות המסחר קוראים לאמץ את תכנית האיגוד להורדת יוקר המחיה שהגיש האיגוד לראש הממשלה נתניהו, המשמש גם כיו"ר הוועדה למאבק ביוקר המחייה.
לעומת זאת, מחלקת המחקר של התאחדות התעשיינים שבחנה את דוח ה- OECD מצאה כי מכיוון שהדוח מתייחס לשנת 2022, הנתונים שהתפרסמו בו נובעים בעיקר מהתחזקות השקל, שהגיעה לשיא בשנה זו, ואינם משקפים את נתוני 2023, בה השקל נחלש משמעותית. כלומר, התעשיינים אומרים כי במדיה והיו עושים את הבדיקה היום ישראל לא הייתה במקום הראשון ביוקר המחייה.
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, מסר בעקבות הנתונים כי " הדו"ח מלמד שלמדינת ישראל ישנן מספר בעיות מבניות אשר מובילות לכך שרמת המחירים בישראל גבוהה לכאורה בהשוואה לעולם- חלק גדול כתרומה של שערי המטבע ובשאר על הממשלה לטפל בהן בהקדם. התייקרות מחירי הדיור, שיעור מע"מ גבוה על המזון, העדר תמיכה ישירה בחקלאות ורגולציה כבדה מושכים את המחירים כלפי מעלה. זאת לצד הטיה של הנתונים הנובעים משערי המטבע בשנת 2022".
"ממצאי מחלקת המחקר הכלכלי מעידים שהתעשייה הישראלית מרסנת את האינפלציה ומחירי המזון ברוב העולם התייקרו בשנה החולפת באופן משמעותי, בעוד העליות בישראל מתונות יחסית. יש לתמוך ולעודד את תעשיית המזון הישראלית לצד הפחתה מיידית של המע״מ על המזון לרמה המקובלת באירופה".
לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ BDO, "התדרדרות ישראל במדד יוקר המחיה העולמי היא עדות לכשלון מתמשך של ממשלות ישראל לאורך שנים בהתמודדות עם בעיות היסוד של כלכלת ישראל.
מאז המחאה החברתית לפני יותר מעשור, הממשלות לא התמודדו עם הכשלים הממשלתיים בהיצע הדיור, בפיתוח התשתיות ובשיפור הפריון במשק, והעדיפו פתרונות פופוליסטיים על פני התמודדות עם שורש הבעיה.
מרכיב מרכזי בעלויות יוקר המחיה בישראל הינו כשלים ממשלתיים בהיצע בתחום הנדל"ן ובפיתוח התשתיות. ללא התמודדות עם אתגרים אלה, המשק ימשיך לסבול מרמת עלויות גבוהות ופריון נמוך, שמתגלגלים בסופו של דבר לכיסו של הצרכן.
תחום הדיור, שמהווה מרכיב הגדול ביותר ביוקר המחיה בישראל, מהווה עדות בולטת לכישלון ממשלות ישראל בהתמודדות עם יוקר המחיה. מחירי הדיור עלו ב-12 השנים האחרונות בשיעור של כ-95%, פי 2 יותר מקצב הגידול בשכר הממוצע"
