"ברביעי הכל עלול להתלקח", הזהירו מודעות ענק מפחידות עם תמונה של מדורה בוערת. מדוע? "כי אז נדע אם הם משמידים את בג"ץ", מסבירים הקיצוניים שבמארגני המחאה. הכוכבית מפנה להסבר: "ב־14 ביוני הכנסת תבחר שני נציגים לוועדה... נתניהו ולוין זוממים לבחור שני נציגים לקואליציה כדי להשמיד את בג"ץ".
מסקרן לדעת מה היתה התוצאה אם היינו מציגים למתנגדי הממשלה את השאלה: "מהו המעמד החוקי של בחירת נציג אופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים?", והיינו נותנים שלוש אפשרויות לבחירה: א. מנהג חוקתי ארוך־שנים מאז שנות ה־50 שהפך למחייב; ב. נוהג לא מחייב שבג"ץ קבע במפורש כי אין לו שום מעמד ובסיס שיפוטי של מנהג חוקתי; ג. נוהג ארוך־שנים אך יציב מאז שנות ה־90 שהכנסת מעולם לא סטתה ממנו (התשובה הנכונה בהמשך).
"תנו לעובדות לדבר" היא כותרת המשנה של הספר "עובדתיות" (הוצאת מטר, 2022) מאת פרופ' הנס רוסלינג המנוח, שהיה רופא באו"ם. ב־2017 הוא ערך בחינת ידע בסיסית של 13 שאלות ל־12 אלף אנשים, רבים מהם משכילים, ב־14 ארצות. השאלות היו פשוטות ובסיסיות. לדוגמה: "כמה מבני השנה בעולם היום חוסנו נגד מחלה כלשהי?". 13% בלבד ענו את התשובה הנכונה - 80%. הרוב המכריע בחר בתשובות שתיארו מציאות גרועה בהרבה ממה שהיא באמת.
התוצאות הכלליות הדהימו בכישלונן: 12 אלף איש ענו נכון בממוצע על שתי שאלות בלבד מתוך 13. "כמה מהתוצאות המזעזעות ביותר באו מקבוצה של חתני פרס נובל וחוקרי רפואה" (עמ' 19). רוסלינג הוטרד מהעובדה שהתוצאות היו נמוכות בהרבה מהתוצאות שהיתה משיגה קבוצת שימפנזים. הרי ללא כל ידע, בסימון אקראי של תשובה מתוך שלוש אפשריות, ממוצע הציונים אמור להיות כ־33%. אך אנשים משכילים השיגו ציון נמוך בהרבה משימפנזים. רוסלינג הבין שהבעיה אינה חוסר ידע, אלא גרוע מכך: "רק 'ידע' שגוי באופן פעיל יכול לגרום לנו להיכשל כך" (עמ' 20).
הספר מפרט עשרה אינסטינקטים אנושיים המצטברים למערכת של הטעיות, המביאה אותנו לתפוס את המציאות כגרועה בהרבה ממה שהיא באמת. כל פרק מתמקד באינסטינקט אחר, וכולל גם המלצות כיצד להיזהר מאותו האינסטינקט ולהימנע מתפיסת מציאות מעוותת.
אז מהי התשובה הנכונה בנוגע למחויבות לבחור נציג אופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים? התשובה הנכונה היא ב', בניגוד גמור לדימוי שמנסים למכור לנו מתנגדי הממשלה.
כה אמר בג"ץ: "תוקפו המחייב של המנהג החוקתי טרם הוכר במשפטנו", מבהיר השופט יצחק עמית. "מבט לעבר ההיסטוריה... מלמד כי במישור העובדתי, נותרו סימני שאלה ביחס לקיומה של פרקטיקה עקבית ואחידה לאורך עשרות שנים... לנוכח מכלול ההוראות המעוגנות בחוק יסוד: השפיטה... ההסדר החוקתי בסוגיה שלפנינו לא מותיר חרך שדרכו יכול המנהג הנטען להכות שורש. ההיסטוריה החקיקתית מלמדת גם כן כי המחוקק בחר במודע להימנע מהטלת חובה לבחור נציג מטעם סיעות האופוזיציה...".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו