מה עניין הייטק לרפורמה

כמו כולם, גם לי יש הרבה מה לומר עלהרפורמה המשפטית. אבל כדי לא להוסיף מילים ריקות, אתמקד בנושא שבו יש לי מומחיות בינלאומית - הייטק.

זכיתי ללמוד מדעי המחשב מדור המייסדים שבנו את המחשב הישראלי הראשון, "ויצק", שנבנה רק תשע שנים אחרי שהמחשב האלקטרוני הראשון בעולם, "אניאק", החל לעבוד.

הייתי גם מבוגרי 8200 שהקימו את פרויקט הדגל הראשון של היחידה ואת הסטארטאפים הראשונים של בוגרי היחידה ב־1980. כמו כן, הייתי חלק מצוותי פיתוח במיטב החברות בעולם, וחבר סגל במחלקות למדעי המחשב באוניברסיטאות מהמובילות בעולם: ג'ונס הופקינס, אוניברסיטת מרילנד וג'ורג'יה טק.

הנחיתי 25 דוקטורנטים במדעי המחשב ולימדתי עשרות אלפי סטודנטים, הפרושים בחברות הייטק בארץ ובעולם. אני חי ונושם הייטק, אני מבין הייטק.

אקפוץ לשורה התחתונה: אין קשר בין הרפורמה השיפוטית להייטק. שיטת המיסוי משפיעה מאוד על התעשייה. מיומנות, איכות ויוקר כוח אדם הם פרמטרים חשובים. הרפורמה המשפטית אינה רלוונטית כלל!

לכאורה, יש חשיבות למערכת המשפט. כאשר יש חילוקי דעות חוזיים, הם מגיעים לערכאות. אבל כבר כמה שנים שחוזים רבים בעולם ההייטק מגדירים את הזירה המשפטית בחו"ל, ולא בארץ. למשל, מדינת דלאוור שבארה"ב היא מוקד פופולרי. הסיבה העיקרית היא הסחבת הבלתי נסבלת בבתי המשפט בישראל. אופן מינוי השופטים לא ישנה את הרעה החולה הזאת.

סיבה משנית היא החשד שיש לחברות מפני השימוש של שופטים בישראל ב"עקרון הסבירות". זה מכניס אלמנט של אי־ודאות בתוצאות המשפט. ציות פורמליסטי לחוק, כפי שקיים במדינה כמו דלאוור, משרה אמון רב יותר בערכאות. מסיבה משנית זו, הרפורמה השיפוטית דווקא עשויה להועיל לחברות ההייטק.

הסיבה השנייה שבגללה מהלכים עלינו אימים היא שמשקיעים יימנעו מלהשקיע במדינה "לא דמוקרטית". לא אכנס לוויכוח אם הרפורמה פוגעת בדמוקרטיה או מועילה לה. אתמקד במומחיות שלי. לא ראינו שחברות נמנעות מהשקעות בסינגפור או בסין מ"סיבות דמוקרטיות". חברות אירופיות רבות אפילו רוצות לסחור עם איראן. עולם ההשקעות הולך אחרי הרווח, לא אחרי פלפולים פילוסופיים במדעי המדינה.

תאמרו: "אם כך, איך אתה מסביר את האזהרה של ראשי הבנקים ממשיכת כספים?". הסיבה פשוטה: אפילו רבים בישראל לא ממש מבינים מה המצב המשפטי ומה הרפורמה, קל וחומר היושבים בחו"ל.

אבל הם כן שומעים עורכי דין ופוליטיקאים קוראים לשאת נשק ולצאת למלחמה. זכויות הפרט לא משנות רווח והפסד, אבל אנרכיה ומלחמת אזרחים עלולות לעלות ביוקר רב.

אמור מעתה, הרוח הגבית למשיכת כספים מישראל אינה הרפורמה, אלא "שריפת המועדון" של המתנגדים לה.

תאמרו: "מה זה משנה? אם לא תהיה רפורמה אז ממילא לא ישרפו את המועדון, ובא לציון גואל!".

אכן כאן אנו נוגעים בשאלה חשובה - עד כמה אדם מוכן לשלם לסחטנות? האם נתנגד לסחטנות גם אם נפסיד משהו או נשלם פרוטקשן כדי להמשיך בעסקים?

אינני מומחה לקרימינולוגיה, ולכן אשאיר לכל אחד לענות את התשובה המתאימה לו. אבל חשוב שנבין שאם יש להייטק בעיה - היא אינה הרפורמה, אלא ההתנגדות חסרת האחריות לתהליך דמוקרטי שהוכרע בבחירות.

מסקנה: ישנם אנשי הייטק שמתנגדים לרפורמה, וישנם כאלה התומכים בה. אני מניח שהדבר נכון בכל תחום: ישנם רופאי שיניים התומכים ברפורמה, וישנם המתנגדים לה. ואולם, עובדתית, אין ברפורמה המשפטית שום אלמנט המזיק לעולם ההייטק.