"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האקטיביסטים החדשים והתלושים
מנכ"לי הבנקים וההייטק, הציבור השבע של ישראל, מגינים על מערכת שרומסת בעקביות את העניים ואת החלשים • זו מערכת שלא רק חייבת רפורמה - אלא גם דורשת מהפכה
בעד או נגד. שני הצדדים חייבים להפסיק להתבצר בעמדותיהם. מחאת ההייטק, ארכיון | צילום: יהושע יוסף

האקטיביסטים החדשים והתלושים

מנכ"לי הבנקים וההייטק, הציבור השבע של ישראל, מגינים על מערכת שרומסת בעקביות את העניים ואת החלשים • זו מערכת שלא רק חייבת רפורמה - אלא גם דורשת מהפכה

דינה דיין
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

המפגינים המהוללים הנאבקים בעוז למען זכויות האדם של הציבורים החלשים בישראל, למען העניים ונגד הרפורמה במערכת המשפט -הם בעלי ההון, מנכ״לי הבנקים ומנכ״לי ענקיות ההייטק.

מנכ״לי הבנקים מייצגים את הגופים החזקים ביותר במשק הישראלי, שהם לכאורה סוג של מונופול בחסות החוק. הם אותם המנכ״לים שקיבלו השנה בונוסים על רווחי השיא שהניבו להם משקי הבית הישראליים. רווחים שנרשמו לא בגלל התייעלות מיוחדת או השקעות נבונות - אלא בגלל האינפלציה, שהעיפה את הרווחים הנקיים שלהם לשיא חלומי של יותר מ־17 מיליארד שקלים. כל זה - על חשבון המצאה ישראלית שלא מכזיבה אף פעם: המינוס בחשבונות הבנק.

הריבית על המינוס, אותו מוצר מדף בנקאי שצורכים בעל כורחם רבים מהישראלים, הובילה בחסות האינפלציה, בשילוב עם תשלומי המשכנתאות, להפצצה ברווחים, וכמובן - גם לבונוסים אישיים עצומים למפגינים האקטיביסטים החדשים.

האם התגייסותם של בכירי המשק הישראלי ושל מנכ״לי חברות ההייטק לטובת ההפגנות מסירה את המסיכה ממה שעומד מאחוריהן?

בואו נפרק את זה.

ה"רובין הודים" טוענים שאם, חס וחלילה, תהיה כאן רפורמה משפטית - בית המשפט לא יוכל להגן על החלשים, על זכויות אדם, על מי שנדרס תחת הגלגלים ושאין מי שייצג אותו.

אין גבול לציניות בטענה הזו. לאורך השנים, והמאבקים החשובים שניהלנו, בג״ץ היה רחוק מלהגן על החלשים ועל המיעוטים: התחמק מלהכריע בשאלות של צדק חלוקתי של ארנונה בין המועצות האזוריות והקיבוצים לעיירות הפיתוח; ביצע פשרות מכוערות, כמו במקרה של האסי או במקרה של גבעת עמל, שבו פסק הדין עצמו היה כתוב בצורה גזענית; ואף הגן על הרוב החזק מפני המיעוט - כמו מניעת הפרדה מגדרית בלימודים לנשים חרדיות כדי שיוכלו לעשות תואר שני, למשל.

המאבקים הגדולים שמשפיעים על חייהם של אנשים לטווח הארוך נעשים פעמים רבות בבתי המשפט בפריפריה, שם הבנקים הגדולים רומסים על בסיס קבוע את העניים ואת החלשים ביותר, שבדרך כלל עומדים מול המכונות המשפטיות המשומנות ללא ייצוג משפטי הולם, כי במערכת המשפט הציבורית בישראל אין סנגוריה ציבורית אמיתית.

ואז, בלי בושה, עומדים בעלי ההון החזקים לצד חבריהם ושכניהם, הציבור העשיר והשבע של ישראל, אנשי ההייטק והאקדמיה, בכירי המשק, הטייסים, מלח הארץ, האנשים הטובים ושאר סופרלטיבים - והם מספרים לנו, בלי שום בושה, איך הם מגינים על מערכת שלא רק חייבת רפורמה, אלא צריכה מהפכה מלאה.

אני רוצה להציע משהו למנכ״לי הבנקים ולחבריהם: אם אתם כל כך אלטרואיסטים - מה דעתכם לתרום חלק מהבונוסים שקיבלתם השנה לטובת מימון ייצוג משפטי לעניים שתבעתם בהוצאה לפועל ובכונס הנכסים, כדי שלפחות יהיה להם עורך דין כשהם עומדים מולכם בבית המשפט?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...