אנחנו על המפה: היזם שמחבר את ניו יורק להייטק הישראלי

במשך כעשור, גיא פרנקלין, מייסד Israeli Mapped in NY, הוא הכתובת המרכזית עבור יזמים ישראליים המגיעים לניו יורק. הוא לא איש טכנולוגיה וגם לא מהמשקיעים הגדולים בעיר, אך דרך אירועים שיזם, קשרים שיצר ורשת תמיכה שבנה, הוא הפך לדמות מפתח בקידום הסטארטאפים הישראליים בעיר.  

מה שהתחיל כיוזמה צדדית שלו, שבה השקיע שעה בשבוע בעת שעבד כרואה חשבון שהגיע לרילוקיישן בניו יורק, הפך תוך כמה שנים למפעל חיים של ממש. פרנקלין מינף את העשייה ההתנדבותית שלו לקרן השקעות שלא רק מחזקת חברות אלא משקיעה בהן סכומים משמעותיים. בנוסף, הוא רתם את עוצמת הקהילה שגיבש סביבו כדי לפעול לשיפור מעמדה של ישראל בניו יורק.

עם הזמן פרנקלין נפגש פעמים רבות עם ראשי העיר בניו יורק, מייקל בלומברג ואריק אדמס, ששמחו לקדם את שיתוף הפעולה עם ההייטק הישראלי ולפתוח בפניו את דלתות העיר. כעת, עם ראש עיר חדש ועוין במיוחד לכל מה שמגיע מישראל בניו יורק, שיתוף הפעולה הטבעי והמצליח הזה אינו כה מובן מאליו. 

ביום שלישי הקרוב, פרנקלין, יליד תל אביב שמתגורר מזה 14 שנים בניו יורק עם אשתו ושני בניו, יפתח את המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב במעמד מיוחד. זה יהיה היום הראשון שבו הבורסה עוברת, לראשונה מאז הקמתה לפני 70 שנה, למסחר בימים שני עד שישי במקום ראשון עד חמישי. לצידו יעמדו שמונה מנכ"לי סטארטאפים ישראליים מובילים המייצגים את חוד החנית של התעשייה הישראלית בניו יורק.

"החברות שהזמנתי לאירוע הם סטארטאפים מבטיחים וחשובים, לא בהכרח חברות שנסחרות בבורסה בת"א או בניו יורק", מסביר פרנקלין ל"היום". "זה במיוחד סטארטאפים בשלבי צמיחה מאוד מתקדמים כאשר רובם מוערכים במעל מיליארד דולר ומשמשים דוגמה לחדשנות הישראלית ולמצוינות הישראלית. כל אחד מהם נבחר בקפידה".

"את המסחר בבורסה בניו יורק כבר יצא לי לפתוח יותר מפעם אחת", מספר פרנקלין בראיון לישראל היום. "הבורסה בתל אביב ראתה את מה שהיה ויצרה איתי קשר. הם רצו להזמין אותי לפתוח את המסחר בתאריך הטוב ביותר – בתחילת ינואר, כדי לחגוג גם את המעבר לימי מסחר שמותאמים לפעילות בחו"ל וגם את הפעילות שלי בקו ישראל-ניו יורק ולחזק את הקשרים בין תל אביב לניו יורק".

רון קליין סמנכ"ל המחלקה הכלכלית בבורסה לניירות ערך בתל אביב. "החוסן של הכלכלה הישראלית, ובמיוחד של מגזר הטכנולוגיה, נבחן בתקופה המורכבת ביותר והפגין עמידות יוצאת דופן. זה בא לידי ביטוי בגידול של למעלה מ־70% בהחזקות הזרים בחברות שנסחרות בבורסה, לצד פעילות רציפה של גיוסים והנפקות. עבור משקיעים גלובליים, אלה נתונים שמגדירים שוק חזק ואמין".

"הטכנולוגיה הישראלית היא נכס גלובלי, וכפי שראינו השנה, שוק ההון הישראלי יודע לעבוד גלובלית וגם סיים עם הביצועים מהטובים בעולם. אנחנו רואים יותר כסף זר, יותר משקיעים זרים ויותר עניין בינלאומי.  המעבר למסחר מלא בימים שני עד שישי מיישר אותנו עם מרכזי הפיננסים המובילים בעולם, וצפוי לחזק את המגמה. בנוסף, זה מחזק את היתרונות של הרישום הכפול שיאפשר לחברות טק לגוון את המשקיעים, לקבל יותר סחירות ונזילות וליהנות מהכסף הרב המיועד להשקעות בגופים המוסדיים", הוסיף קליין.

זרוע ההשקעות החדשה

פרנקלין מספר שהוא מתמקד בהשקעות בסטארטאפים ישראליים בשלבי גיוס מתקדמים יחסית. הוא בונה עבור כל עסקה קבוצת משקיעים פרטיים מותאמת, כאשר Israeli Mapped in NY משמשת כשותף המנהל את ההשקעה.

"המשקיעים ברשת שלנו הם בעיקר יזמים מנוסים שכבר הקימו מספר חברות, בכירים בתעשיית ההייטק ומשקיעי אנג'ל ותיקים", מסביר פרנקלין. "מה שייחודי כאן זה שאנחנו מגיעים לעסקאות איכותיות בזכות הקשר ארוך השנים של החברות עם המפה שלנו. אבל מה שעוד יותר חשוב, אנחנו מביאים ערך לחברה דרך משקיעים איכותיים שמצטרפים באופן ספציפי לכל השקעה, כשחלקם פועלים באותו התחום של החברה".

לפני כעשור, כאשר פרנקלין הקים את מפת הסטארטאפים הישראליים בניו יורק (שהתחילה כלא יותר מאשר נעיצה פשוטה של סיכות אדומות דגיטליות על גבי Google Map של מנהטן), היו על המפה 56 חברות בלבד, תרתי משמע - "וזה עוד אחרי שהכנסתי לשם כל מי שהיה חצי ישראלי, או אפילו יהודי שחי תקופה בישראל  כדי להראות מסה קריטית יפה ולעזור ליזמים שעוברים לשם להתחבר אחד לשני", הוא מודה. היום, הקהילה מונה כ-500 סטארטאפים ישראליים בניו יורק.

השינוי אינו רק כמותי אלא גם איכותני. "אם פעם היו פה עשרות חברות של פרסום, וידאו והרבה קונסיומר שפונים לצרכן הסופי, היום יש בעיקר הרבה סייבר, היום כמעט כל חברת סייבר שעוברת לארצות הברית בוחרת בניו יורק כיעד להתרחבות, אבל גם פינטק, AI כמובן, וגם חדשנות בנדל"ן, כי ניו יורק היא המקום המושלם לזה".

מהרשימה שהופיעה על המפה הראשונה לא נשארו הרבה חברות פעילות. "בערך 150 חברות נסגרו במרוצת הזמן, רובן של יזמים שעדיין גרים פה", מציין פרנקלין. "זאת אומרת, בעולם ההייטק רוב החברות ייסגרו, אלא הם כללי המשחק, אבל יזמים שעוברים מישראל הם בדרך כלל כאלה שכבר גייסו, עברו את עמק המוות של פרי-סיד וסיד, כבר הצליחו לגייס ראונד A - אז סיכויי ההצלחה שלהם יותר גבוהים".

ניו יורק מול סיליקון ואלי

השינוי הגיאוגרפי בולט אף יותר: לדברי פרנקלין, ניו יורק הפכה ליעד מספר 1 עבור יזמים ישראליים, כשהיא עוקפת את סיליקון ואלי. "כשהתחלתי, רוב החברות פעלו בקליפורניה, לפני חמש שנים כבר הייתה חלוקה די שוויונית - חצי הלכו לפה וחצי לשם. אבל רוב החברות שמתלבטות עכשיו לאן לעבור מסתכלות על ניו יורק או סיליקון ואלי ובוחרות בניו יורק".

היתרונות של ניו יורק ברורים, לדברי פרנקלין: "בסוף אתה רוצה לשבת ליד הלקוחות שלך. בניו יורק יש מעל 50 מחברות Fortune 500 – החברות הגדולות בעולם. מובן שיש הון גדול גם בסיליקון ואלי, אבל אין שום דבר שמחליף 10 דקות בסאבוויי למשרדים של התאגידים הכי גדולים בעולם".

הבעיות של סן פרנסיסקו רק מחזקות את היתרון של ניו יורק. "הייתי שם לפני שנה בכנס גדול והמצב הוא נורא. בכל תחנת אוטובוס יש ממש מושבה של חסרי בית ויש תחושה של חוסר ביטחון, אפילו לעומת ניו יורק, שהיא לא עיר מנומנמת. עבור יזם או יזמית עם משפחה, זה שיקול רציני. גם הפרש השעות מישראל מאוד קשה - 10 שעות הבדל לעומת שבע שעות בלבד לניו יורק".

החזרה לניו יורק אחרי המלחמה

"חברות ישראליות שגייסו כספים בתקופה האחרונה ומתרחבות מישראל לניו יורק, וגם חברות רבות שדחו את המעבר בגלל המלחמה - כולן מגיעות כעת", אומר פרנקלין. "חלקן זקוקות למשטח נחיתה, חיבורים למשקיעים וללקוחות, והחשוב מכל - חיבור לקהילת ההייטק המקומית".

פרנקלין והמיזם שלו מסייעים לחברות בפעילות יומיומית אינטנסיבית. "בעיקר לחברות צעירות עד ראונד A אנחנו עוזרים לגייס כספים ממשקיעים אמריקנים וכמו כן, מסייעים בחיבור לתאגידים. המטרה היא לעזור ברמת המאקרו לכלכלה הישראלית - ההצלחה של חברות במספרים גדולים כאן תוביל להון שיגיע לישראל לגיוס עובדים נוספים ולשיפור הכלכלה המקומית".

עידן אדמס מול עידן ממדני

נושא רגיש שמטריד את הקהילה הישראלית בניו יורק הוא כניסתו לתפקיד של ראש העיר החדש, זוהאן ממדנאי, שנכנס רשמית לתפקידו ב-1 בינואר. "בדצמבר 2023, חודשיים אחרי שהתחילה המלחמה, ראש העיר אדמס הזמין אותנו לביתו - 100 מנכ"לים ישראלים. הוא הביא נציגים של כל הסוכנויות השונות של העיר והכיר לנו את כולם. כל אחד אמר שהדלתות שלהם פתוחות בפניכם - כל מה שאתם צריכים", מספר פרנקלין.

האם ניו יורק בעידן ממדאני ממדאני תהיה שונה? "לדעתי, הרוח הגבית שקיבלנו עד היום מראש העיר לא תמשיך באותה עוצמה. אבל חברות הסייבר והפינטק בסופו של דבר לא תלויות בראש עיר זה או אחר. גם התאגידים שהם מוכרים להם לא כל כך אכפת להם מראש העיר. הם פשוט ימשיכו למכור", אומר פרנקלין.

עם זאת, פרנקלין מציין נקודה חיובית: "בחודשיים שעברו מאז שממדאני נבחר, לא שמעתי מאף יזם ישראלי שתכנן לעבור לפה בחודשים הקרובים שהוא מבטל את המעבר או דחה אותו. זה קצת הפתיע אותי כי חשבתי שיהיו כמה חודשים של אי ודאות, אבל כנראה שהתשתית פה מספיק חזקה גם כדי לעמוד בשינוי כזה".

פרנקלין מדגיש את החשיבות הכלכלית של הקהילה הישראלית לעיר: "כמעט 500 סטארטאפים ישראליים מעסיקים אלפי עובדים אמריקנים, תורמים לכלכלת העיר ומשלמים מיסים. Wiz ו-Cyera, שתי חברות הסייבר הבולטות ביותר בישראל, הקימו פה את המטה שלהן ומעסיקות מאות עובדים כל אחת. זה חלק בלתי נפרד מהעיר ואני לא חושב שממדאני רוצה או יכול לוותר על זה".

חמישה טיפים ליזמים

אז מה צריך לדעת יזם ישראלי שמתכנן להגיע לניו יורק? פרנקלין חולק עם "היום" חמישה טיפים מרכזיים:

לבנות ברנד מחדש: "גם חברה שבישראל יש לה שם מאוד טוב ומאוד חזקה, בניו יורק היא נכנסת למקום שיש בו קרוב ל-20,000 סטארטאפים. יש מלחמה על כישרונות. הם צריכים לבנות פה מותג חדש בתוך תעשייה מאוד צפופה".

להשקיע בנטוורקינג: "חשוב מאוד לבנות פה את הרשת של המומחים, המשקיעים והלקוחות הפוטנציאליים סביב תחום העיסוק שלך. לבנות אקוסיסטם אמיתי ומשמעותי מסביב לחברה שלך".

לחבור לקהילה הישראלית: "ממליץ להתחבר כמה שיותר מהר לקהילת ההייטק הישראלית החזקה פה כדי לחסוך זמן וכסף על טעויות שכבר אחרים עשו. כך, למשל, יש לנו קבוצת וואטסאפ שיצרתי לפני עם כל הפאונדרים הישראליים בניו יורק וכל יזם שעובר לפה מצטרף לקבוצה. עולות שם השאלות הכי קריטיות בשיח פתוח בעברית  בין המנכ"לים - מה מדיניות ימי החופשה בחברה שלכם? את מי לקחתם כ-chief revenue officer? יש למישהו המלצה על CFO? באיזה מערכת השתמשתם? יש שם גם יזמים מתחילים ויש גם מנהלים של יוניקורנים - וכל אחד תורם מהידע שלו".

להבין את הבדלי התרבות: "הבדלי תרבות יכולים לעלות ביוקר. 'On time is late' (להגיע בזמן זה לאחר) זו דוגמה טובה. הייתי בפגישה עם שני משקיעים אמריקנים גדולים. מנכ"ל מישראל היה צריך להצטרף בשעה 12 בדיוק. ב-11:59 המשקיע שואל אותי איפה הוא ואמרתי לו שהוא במעלית. הוא הסתכל עליי ואמר: 'On time is late'. ואז המנכ"ל נכנס ב-12 עם התיק על הגב, ושאל איפה המטבח. המשקיע היה עצבני. דוגמה נוספת לטעות נפוצה: היא שהרבה ישראלים יכולים לשלוח למשקיע שלא עונה להם למייל הודעה עם שלושה סימני שאלה. המשקיע אומר: אם הוא ככה מתנהג איתי, איך הוא יתנהג עם הלקוחות? איך הוא ינהל, איך הוא יעשה את הדברים? זה יכול לפגוע בקבלת השקעה או לקוח".

לא להזניח את המשפחתה: "הרבה מהרילוקיישנים לניו יורק נכשלו לא בגלל שהחברה נכשלה, אלא בגלל שבן הזוג או בת הזוג לא מצאו את עצמם פה. לא מצאו עבודה, נשארו בבית, לא הסתדרו חברתית. לכן חשוב לא להזניח את החלק המשפחתי".