ביום ראשון השבוע נולד לו תקדים משפטי בכנסת. לאחר שיושב ראש ועדת הכספים, חנוך מילביצקי, התייחס באחד הדיונים באופן בוטה ולא ראוי לשלומית ארליך, היועצת המשפטית של הוועדה - פרסמה היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, מכתב חריג. במכתבה הודיעה אפיק כי תשע העברות כספים במיליוני שקלים, שאושרו בוועדה במסגרת אותו דיון, חסרות תוקף. הנימוק הרשמי היה משפטי. לא התקיים דיון בהעברות ולא ניתן ולו הסבר מינימלי למהותן. אלא שבמכתב עצמו בחרה אפיק להתייחס גם למילים הקשות שהטיח מילביצקי בארליך (שעליהן הספיק בינתיים להתנצל), באופן שהקשה לדעת היכן מסתיים הנימוק המשפטי והיכן מתחילה הסנקציה הערכית.
היו כמובן מקרים בעבר שבהם נפסלה החלטה של ועדה בכנסת בשל אי־עמידה בהוראות החוק או הפסיקה, ולמעשה רק שלשום עצר בית המשפט העברת כספים של יותר ממיליארד שקלים. אבל זו הפעם הראשונה שהייעוץ המשפטי לכנסת שם עצמו בנעליו של בית המשפט בהקשר כזה. הוא לא מצביע על קשיים - הוא מחליט על דעת עצמו לבטל את ההחלטה שהתקבלה, ולראשונה הוא עושה את זה רק בשל טיב הדיון שהתקיים בטרם חברי הכנסת הצביעו.
עברו רק שלוש שנים מאז הונצח בועז טופורובסקי מיש עתיד יושב לו בוועדת הכנסת, ובמשך דקות ארוכות מצביע שוב ושוב בעצמו על קיצור סדרי הדיון של הצעות חוק רבות, ובכך מנשל את האופוזיציה מיכולתה לקיים פיליבסטר. חדר הוועדה היה ריק מחברי כנסת. שום הסבר לא ניתן בזמן ההצבעות, ושום דיון לא התקיים באותו מעמד. סרטונים דומים של גפני ושל סלומינסקי מאשרים בחדרים ריקים מחברי כנסת העברות של מאות מיליוני שקלים ללא דיון של ממש שטפו בעבר את הרשת, ומבלי שהדבר הוביל לביטול החלטות או למכתבים חריגים. אז מה קרה בדיון השבוע?
ח"כ חנוך מילביצקי במתקפה על היועצת המשפטית של ועדת הכספים /// ערוץ הכנסת
קוונטינסקי על סטרואידים
האמת היא שהדיון שהתנהל אצל מילביצקי היה עשיר בהרבה מכל הדוגמאות הללו. לאורך הדיון העקרוני, שנמשך שעות, נכחו בחדר בין ארבעה לשישה חברי כנסת. חברי האופוזיציה בחרו מיוזמתם שלא להשתתף בו על רקע עימות עם מילביצקי, וזאת במקביל לפניותיו אליהם בבקשה שיחזרו לדיון. מילביצקי ניהל את הדיון לפי כללי הפרוטוקול. גם כשהגיעו להצבעות עצמן דרש מנציגי האוצר שלא להסתפק בהקראה אלא גם "להסביר בשפת בני אדם", ולפני כל הצבעה פתח זמן לשאלות. ואכן, כשלא נשאלו שאלות - עברו להצבעה.
אלא שההצעה לשאול שאלות לא היתה נימוס גרידא. לפני אחת ההצבעות שאל חבר הכנסת עמית הלוי שאלה בנוגע להעברת כספים מסוימת. נציג האוצר, שלא ידע להשיב במקום, ביקש למסור תשובה בהמשך ובכתב. מילביצקי עצר את הדיון ויצא להפסקה לטובת בירור העניין. רק לאחר שניתנה התשובה נערכה ההצבעה, והעברת הכספים אושרה. גם ההחלטה הזו - שללא כל ספק נעשתה לאחר דיון, שאלה ותשובה - בוטלה במסגרת הסנקציה שהטילה אפיק על מילביצקי. מהלך כזה פשוט לא ניתן להצדיק משפטית.
השימוש השגוי שעשתה אפיק בסמכותה, וחשוב לי להדגיש - מדובר ביועצת משפטית שבדרך כלל פועלת במקצועיות רבה - לא נולד בחלל ריק. לפני שמונה שנים יצר השופט נעם סולברג תקדים שהדהים את הקהילה המשפטית. בבג"ץ קוונטינסקי פסל סולברג חוק, ולראשונה לא בשל פגיעה בזכות חוקתית או אי־עמידה בדרישות חוק יסוד, אלא בשל טיב הדיון שנערך בו. חוק מיסוי דירה, שנפסל באותו מקרה, חוקק באישון לילה ובמהירות רבה, תוך טענות שחברי הכנסת נדרסו בידי נציגי האוצר, שהאיצו את הדיון בוועדת הכספים מבלי לאפשר הבנה ודיון של ממש.
היו שראו בפסיקה זו מהלך שמרני ואף מתבקש, המגן על כבודה של הכנסת ועל סדרי עבודתה. אחרים חשבו אחרת. למשל, השופט מזוז, בדעת מיעוט, לא הבין מה מקור ההצדקה לפסילה. זה אולי לא הליך חקיקה מרשים במיוחד, טען, אך בוודאי לא חריג. חוקים מחוקקים לא אחת, בעיקר לקראת סוף מושב, בלחץ כבד ותוך דרבון ממשלתי. סולברג לא השתכנע. בפסילתו את החוק טען כי הוא פועל למען הכנסת, ולא נגדה. "ביקורת שיפוטית על הליכי החקיקה אינה 'לעומתית' כלפי הכנסת", הסביר, "היא בעדה". לשיטתו, הוא הגן על הכנסת מפני הממשלה.
אלא שאפיק הצליחה לקחת את התקדים השנוי במחלוקת הזה ולהחריף אותו הרבה יותר, ובנסיבות שכלל אינן מצדיקות אותו. הכנסת כלל לא נדרשה להגנה הפעם. לכן פסילת ההחלטה השבוע - אמנם לא חקיקה - היא קוונטינסקי על סטרואידים. אפיק הושיבה את עצמה כבית משפט, ובתוך שעות הוציאה פסק דין. והיא לא הסתפקה בהודעה מטעמה שההחלטה בטלה. היא גם טרחה להודיע ליועץ המשפטי של משרד האוצר ולסגנית הממונה על אגף תקציבים שעליהם להתעלם מהעברות הכספים ולראותן כבטלות. מעולם יועץ משפטי לכנסת לא נהג כך.
נשק לא קונבנציונלי
בדרך כלל הייעוץ המשפטי לכנסת צנוע בהרבה מהייעוץ המשפטי לממשלה. הדבר אינו נובע רק מסוג אחר של אנשים, אלא בעיקר מהתשתית השונה שעליה הוא יושב. ה"לקוחות" של הייעוץ המשפטי לכנסת מצויים בסמיכות יומיומית אליו: הם אוכלים יחד, נפגשים במסדרונות, מתאמנים באותו חדר כושר. סמכויות הייעוץ המשפטי לכנסת מוסדרות בחוק, ואינן נקבעות על ידיו ביחס לעצמו. כהונת היועצים המשפטיים נקבעת לחמש שנים, עם אפשרות להארכה של חמש שנים נוספות בהחלטת יושב ראש הכנסת. כל אלה מכניסים מידה של פרגמטיות ושיקול דעת זהיר בהפעלת הכוח הייעוצי. ואולי חשוב מכל - הפונקציה הפלילית של היועץ המשפטי לממשלה, המשמש גם ראש התביעה, לא קיימת כאן. וכן, הידיעה הברורה שמי שאתה מתייעץ איתו משפטית לעולם לא יהיה התליין הפלילי שלך היא בעיניי עניין שבהחלט תורם ליחסי עבודה בריאים.
גם ההתמקדות בפרוצדורה היא מחוזקותיו של הייעוץ בכנסת. בעתירות על חוקתיותם של חוקים הייעוץ המשפטי לממשלה נוקט לרוב טענות מהותיות הנוגעות לאיזון בין זכויות. בכך הוא מכניס את עצמו אל לב המחלוקת הפוליטית, כי אין ולא יכול להיות איזון זכויות שאין לו נגיעה פוליטית. הייעוץ המשפטי לכנסת, לעומת זאת, מתמקד תמיד בפרוצדורה ובהליך החקיקה שקדם לקבלת החוק. ודווקא משום כך זו תהיה טעות גדולה להפוך את הכלים הפרוצדורליים האלה לנשק לא קונבנציונלי בשימושו. הם אינם אמורים לשמש תגובה לבריונות פוליטית.
הכאב של ארליך לא נעלם ממני. כשמילביצקי צעק עליה שמעתי את קולה נשבר; כשנופף מולה בידיו ראיתי את גופה מתכווץ. מילביצקי הוא בריון שוועדת האתיקה היתה צריכה לטפל בעניינו. גם מכתב נזיפה מיו"ר הכנסת מתאים כאן בהחלט, וטוב יעשה אמיר אוחנה אם יגנה את התנהגותו בפומבי. אלא שהטיפול המשפטי אינו מתאים. קל לנבא שהוא רק יחולל עוד ועוד מילביצקים, שייהנו להתבוסס במתח החדש שייווצר מעתה בין חברי הכנסת לייעוץ המשפטי.
ניצול של כוח משפטי - גם כשהוא נעשה למטרה טובה - תמיד יוליד תגובת נגד פוליטית. אפיק אמנם לא התכוונה לערער את הכנסת, אך תקדים משפטי, גם כשהוא נולד מכוונות טובות, עלול לערער אותה הרבה יותר מכל בריון רגעי. עליה למצוא דרך לתקן את התקדים שיצרה.
