כשהעירייה סוגרת מרפסת

אחרי שלוש שנים של המתנה, בשבוע שעבר התחילו הדיונים במשפט על עבירת הסתה שמנהלת נגדי המדינה. כלומר, לא באמת היה למדינה אומץ להגיש כתב אישום על הסתה, אז היא כיבסה את האישום לכדי עבירת "תליית שלט ללא רישיון".

מי שעוקב אחרי הטורים שלי ב"ישראל היום" יודע שאני מאמין בשוק חופשי ובחירויות הפרט. הפוטנציאל הכלכלי של ישראל תלוי ברפורמות בשוק העבודה. אני מאמין שההסתדרות וארגוני השאלטר האחרים מהווים נזק עצום לכלכלה. אבל לא באתי לספר לכם על ההסתדרות. באתי לספר לכם מה קורה למי שמעז לדבר נגדה.

במאי 2019 עזבתי את חיי הרווקות התל־אביביים ועליתי לירושלים במטרה למצוא לעצמי כלה ירושלמית. שכרתי דירה קטנה בשכונת נחלאות עם מרפסת ונוף. המרפסת נראתה לי כמו הזדמנות מצוינת להביע את עמדותיי בנוגע לחוקי העבודה בישראל.

יש משפט במשנה שאומר "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות". הרבנות במובן המקורי של המילה פירושה עסקנות, כלומר עשייה פיקטיבית שאינה תורמת ערך, בטלה במסווה של עשייה. דעתי היא שה"רבנות" במשנה היא ההסתדרות של היום. וכאוהב פרפראזות מושבע, תליתי על מרפסת ביתי את השלט האומר "אהוב את המלאכה ושנא את ההסתדרות". מי ידע ששלט על מרפסת יגרור אותי לסבול מאיומים, בריונות, סחיטה ולבסוף גם מכתב אישום.

כמה שבועות אחרי שתליתי את השלט התקשר אלי פקח עירייה. הוא ביקש ממני לבוא הביתה מהר ולהוריד אותו כי "אסור שלטים". אלפי שלטים לא מסחריים תלויים ברחבי ירושלים. יש אנשים שתולים שלטים בזכות נתניהו או נגדו, בעד להט"בים ונגדם, בעד קבוצות כדורגל או להבדיל שלטים המעודדים להתכונן לבואו של המשיח. אלפי שלטים המייצגים אלפי דעות בירושלים. אבל את הדעה שלי "אסור!".

שאלתי למה, והתשובה: "תבוא מהר להוריד את השלט". השיחה הבאה היתה עוד פחות נעימה: "מדוע לא הסרת את השלט למרות שהבטחת?". הפקח התגלה כחוקר שטאזי מצטיין עם אמירה מהסוג של "אתה כבר הודית באשמה, אז למה לסבך?". "לא הבטחתי להוריד. השלט הוא חופש הביטוי שלי. יש בג"ץ שהכריע בנושא, תפסיק להטריד אותי", עניתי. "אנחנו נבוא עם מנוף ונוריד את השלט בכוח, וגם נשמיד אותו אם לא תעשה זאת בעצמך... אני נציג החוק, ודעתי היא שאתה פוגע ברגשות הציבור ואתה חייב להקשיב לי". עניתי: "חופש ביטוי, לא מוריד. אתה בריון, תשמע מהעורך דין שלי".

לאחר דין ודברים עם העירייה עלה כי לא שאסור שלטים, לא שיש ציבור שנפגע, אלא יש הסתה של ממש. נגד מי, לא אמרו.

כשבאתי להגיש עתירה, גיליתי שפקחים כבר חדרו לשטח שלי והורידו את השלט. חופש הביטוי בישראל הוא ערך עליון ומוגן, וודאי שלא היתה הסתה מסוג כלשהו. העירייה פעלה כאן בבריונות, וכשליחתה של בריוני ההסתדרות וסותמי הפיות, מעולם עיריית ירושלים לא היתה יעילה בשום נושא כמו במקרה שלי. ככה ייעשה לאיש אשר ההסתדרות חפצה בהשתקתו.

לקראת המשפט, כבר הספיקה העירייה לבזות את בית המשפט בסירובה להציג מסמכים. היא שלחה עד שהעיד תחת אזהרה שהוא העד שניהל איתי דין ודברים, אף שבהקלטות מזדהה אדם אחר. זאת ועוד, היא שלחה תובע שאמר לשופטת "יאללה, כבר שלוש, צריך ללכת הביתה", במטרה הזויה למנוע ממני להעיד עדות מלאה.

אגב, כשהתפרסם הסיפור לראשונה, עשרות אנשים ביקשו לתמוך ולתלות את אותו השלט במרפסת ביתם. המלחמה בחופש הביטוי התפוצצה לעירייה בפנים.

אגב, מי שמעוניין בשלט למרפסת, שידבר איתי.