"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לא בלי ליבתי: הוויתור הקואליציוני פוגע בחרדים
במסגרת המגעים להקמת הממשלה הובטח לחרדים קבלת תקצוב מלא גם ללא לימודי הליבה • ההצעה תסגור לחלוטין את חלון ההזדמנויות לשינוי ההיסטורי ולשילוב הציבור החרדי
נתניהו וגפני בשיחה לקראת המשא ומתן הקואליציוני (ארכיון) | צילום: דוברות הליכוד

לא בלי ליבתי: הוויתור הקואליציוני פוגע בחרדים

במסגרת המגעים להקמת הממשלה הובטח לחרדים קבלת תקצוב מלא גם ללא לימודי הליבה • ההצעה תסגור לחלוטין את חלון ההזדמנויות לשינוי ההיסטורי ולשילוב הציבור החרדי

חיים שקד
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

במשא ומתן הקואליציוני, המתקיים בימים אלה, נידונה הטבה של ממש למוסדות חינוך חרדיים: קבלת תקצוב מלא גם ללא לימודי ליבה.

עד היום היתה זיקה בין שיעור המחויבות ללימודי ליבה לבין שיעור התקצוב: מוסדות חינוך חרדיים שהוגדרו "מוכרים שאינם רשמיים" לימדו 75% מלימודי הליבה ותוקצבו בשיעור של 75% מהתקציב של מוסדות חינוך רשמיים, ובמוסדות שנקראו "מוסדות הפטור" השיעור היה 55% בלבד. כעת נבחנת אפשרות למתן תקציב מלא ללא תלות בהיקף לימודי הליבה.

השוט הכלכלי שהופעל במשך שנים רבות על מוסדות החינוך החרדיים, יצר ממש לאחרונה הזדמנות לפריצת דרך היסטורית. המצוקה הכלכלית החריפה של מערכת החינוך של חסידות בעלז, החסידות השנייה בגודלה בישראל, הובילה אותה למשא ומתן מתקדם עם מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, בהצעה שמשרד החינוך יתקצב באופן מלא את מערכת החינוך של בעלז, שתמשיך לשמור על עצמאותה בתמורה להכנסת לימודי ליבה.

ההסכם בין משרד החינוך לבין מערכת החינוך של חסידות בעלז, שבוודאי היה מביא להסכמים עם מערכות חינוך חרדיות נוספות, כמעט הושלם, אלא שהבחירות עצרו את התהליך.

יפגע בתהליך ההשתלבות החרדי? יצחק גולדקנופף (להמחשה), צילום: אורן בן חקון

ההצעה שעומדת כעת על הפרק במשא ומתן הקואליציוני - לוותר על המחיר הכלכלי שמשלמים מוסדות החינוך החרדיים בגלל היעדר לימודי ליבה - תסגור לחלוטין את חלון ההזדמנויות לשינוי ההיסטורי שלרגע היה קרוב להתרחש.

לימודי ליבה הם תנאי הכרחי להשתלבות בשוק העבודה. נכון להיום, שיעור השתתפות הגברים החרדים בכוח העבודה הישראלי עומד על 52% בלבד, לעומת 86% בקרב הגברים היהודים הלא חרדים. כתוצאה מכך, כמעט מחצית מהמשפחות החרדיות חיות מתחת לקו העוני.

כל זמן שהתלמידים החרדים ימשיכו לסיים את לימודיהם ללא מתמטיקה ואנגלית ברמה נאותה, יכולת ההתפרנסות שלהם תמשיך להיות נמוכה מאוד.

במבט רחב, יש לכך חשיבות רבה לחברה הישראלית ולכלכלתה. המגזר החרדי בישראל מונה כמעט מיליון ורבע נפש, ומהווה כ־16.5% מהאוכלוסייה היהודית. לפי נתוני הפריון והגידול הטבעי, בעוד פחות מעשור יתקרב מספר החרדים לשני מיליון, והם יהוו יותר מ־20% מהיהודים בישראל. אם התלמידים החרדים ימשיכו שלא ללמוד לימודי ליבה - הם יהוו משקולת כבדה במיוחד על הכלכלה הישראלית.

הכנסת לימודי ליבה למוסדות החינוך החרדיים, כדי לאפשר את שילובם של הגברים החרדים בשוק העבודה, חייבת להיות יעד מרכזי של מקבלי ההחלטות בישראל. רק כך ניתן יהיה להביא לצמצום ממדי העוני במגזר החרדי ולצמיחה של כלכלת ישראל.

גם אם הקונסטלציה הפוליטית כרגע מצריכה הליכה לקראת החרדים, המחיר של ויתור על לימודי ליבה גבוה מדי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

חיים שקד

פרופ' חיים שקד הוא נשיא האקדמית חמדת, מכללה לחינוך בשדות נגב, ויו"ר פורום נשיאות ונשיאי המכללות לחינוך (רמ"א)

Load more...