"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הנתונים מלמדים: אין שום סימטריה
מבט כולל ברשימת האירועים בחודש האחרון חושפת את האמת
הסימטריה הקדושה | צילום: צילומסך

הנתונים מלמדים: אין שום סימטריה

מבט כולל ברשימת האירועים בחודש האחרון חושפת את האמת

עקיבא ביגמן
,
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

לאחר שבוע של התפרעויות וסערה אזרחית גוברת בכל רחבי הארץ יש חשיבות בהצגת התמונה הרחבה. אולפני הטלוויזיה ואתרי החדשות מטבע הדברים מתמקדים בראיית מיקרו. מבליטים אירוע כזה או אחר, מדגישים צדדים מסויימים ובוחרים במה להתמקד כדי לעצב את סדר היום הציבורי, תוך שהם מטשטשים או מתעלמים מהתמונה הגדולה, מהמאקרו. זהו סודה של טענת ה"סימטריה" שהעסיקה כל כך הרבה פרשנים.

וזו שאלת היסוד: האם לפנינו מערכה של מהומות הדדיות, בהן משתתפים יהודים וערבים, "קיצונים משני הצדדים", שלהם אויב משותף: "הנורמליים" מגוש השינוי, כפי שטוענים בשמאל; או שמא אנו חוזים במשהו אחר, התפרצות תקופתית של זרמים לאומניים ואסלאמיסטיים תת קרקעיים שנמצאים שם כל הזמן, וממתינים לקונסטלציה הנכונה, כפי שטענו רבים בימין?

רשימת אירועי הפרעות בחודש האחרון. לחץ כדי להגדיל,

זו לא רק שאלה תיאורטית המעסיקה חוקרים או להבדיל אלף ואלפי הבדלות - ראשים מדברים באולפנים. מדובר בשאלה מעשית מאוד, כפי שהתברר מהדלפת דבריו האומללים של המפכ"ל שבתאי בשבוע שעבר לפיהן מי שאשם במהומות הוא חבר הכנסת איתמר בן גביר והלאומנים היהודים שסביבו. קשה שלא להבין לאור דברים אלו את התנהלותה של המשטרה. היא עומדת מנגד מול המהומות בלוד, משל מדובר בסכסוך בין חמולות, ומאחלת בהצלחה לשני הצדדים.

על כן ריכוז הנתונים המובא כאן הוא חשוב. מבט ראשוני ימחיש את התמונה. טענת הסימטריה לא יכולה לעמוד באופן רציני. הארץ בוערת עם מוקדי התפרעויות כמעט בכל ריכוז ערבי משמעותי. אין לזה קשר לגרעינים תורניים, לנוכחות יהודית או לערים מעורבות. הקשר היחיד שניתן לקבל בצורה אמינה הוא שככל שהחיים משותפים יותר וככל שהחיכוך גדול יותר כך גם הזמינות של קורבנות יהודים למעשי לינץ', ביזה, טרור וירי גבוהה יותר. אפשר לטעון שצריך להקטין את החיכוך ולוותר על חזון הדו קיום. זו טענה לגיטימית אם כי תבוסתנית, אבל להאשים את היהודים באלימות זה פשוט דבר חסר שחר.

דבר נוסף שבולט לעין הוא הפיזור של האירועים. אמת, מיעוט קטן מהאזרחים הערביים משתתפים באירועים האלימים, אבל כשהמיעוט הזה נותן את הטון זה כבר לא מיעוט. וכשנוסף לכך הגינוי המאוחר והרופס מצידה של מרבית ההנהגה הערבית, קשה לראות בכך תופעות שוליות או לא מקובלות חברתית. מכל בחינה מעשית זה רוב. אם תרצו: רוב מהותני. הפתרון מונח בידה של המשטרה, שכרגע לגודל הבושה ייצרה וואקום. את הוואקום הזה מילאו עד כה בעיקר יוזמות אזרחיות של הגנה עצמית, אבל כפי שמראה מיעוט אירועי האלימות היהודית, זה דבר שיהיה קשה לשמר לאורך זמן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...