"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מה באמת מפריע למתנגדי אמנת איסטנבול
הצטרפות לאמנה בינלאומית אינה הופכת את האמנה לחוק במדינה • גם סעיפי ההגירה אינם בעיה: יש רק שלושה כאלה מתוך 60 ואפשר להסתייג מהם • המתנגדים מונעים בדאגה לשמור על המבנה הפטריארכלי
אמנת איסטנבול. סער יזם, שקד תומכת | צילום: אורן בן חקון

מה באמת מפריע למתנגדי אמנת איסטנבול

הצטרפות לאמנה בינלאומית אינה הופכת את האמנה לחוק במדינה • גם סעיפי ההגירה אינם בעיה: יש רק שלושה כאלה מתוך 60 ואפשר להסתייג מהם • המתנגדים מונעים בדאגה לשמור על המבנה הפטריארכלי

עידית גיטלמן שפרן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

פרופ' איינהורן וד"ר שרקי הזהירו כאן אתמול מפני הצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול. מדובר באמנה בינלאומית למאבק באלימות כנגד נשים ובאלימות במשפחה ולמניעתן, שעליה חתומות יותר מ־40 מדינות. התחייבויות האמנה כלפי חסרות מעמד הסובלות מאלימות, הביאו שורה של גורמים שמרניים לעמוד על רגליהם האחוריות ולהזהיר מפני האמנה הפרוגרסיבית, המסכנת - ניחשתם נכון - את אופייה ואת צביונה היהודי של מדינת ישראל. אף שכמעט קשה לחשוב כיצד ניתן להתנגד לצעד צודק כל כך כמו מאבק באלימות, מצליחים המתנגדים לשרטט חלום בלהות, שבו מיליוני פליטות ינצלו את המדינה וישתלטו עליה.

ח"כ סמוטריץ' הזהיר: "בשקט־בשקט, ובלי רוב בכנסת, מקדמים סער ושקד מהפכה מסוכנת בתחום הדמוגרפי, בזהות היהודית ובמוסד המשפחה". גדי טאוב הסביר שפירוש האמנה הוא לא פחות מ"ביטול בפועל של חוק השבות", ובכנסת התכנסו חברי פורום קהלת לדיון בנושא "הקללה מאיסטנבול" בראשות ח"כ רוטמן.

העובדה ששלושה סעיפים בלבד, מתוך יותר מ־60 באמנה, עוסקים בהגירה, לא משנה למתנגדים. גם לא העובדה שלישראל עומדת הזכות להצטרף לאמנה, תוך הסתייגות מסעיפים ספציפיים או לצרף הצהרות פרשניות. כך שלמעשה, הצטרפות לאמנה לא תשנה במאומה את מדיניות ההגירה. לא במקרה השרה שקד, שקשה להאשים אותה בהפקרת שער הכניסה למדינה, השתכנעה בהיותה שרת המשפטים שהצעד המתבקש מוסרית, אינו מגיע עם מס המאיים על מדינת הלאום. הצטרפות לאמנה בינלאומית אינה הופכת את האמנה לחוק במדינה, וישראל כבר חתומה על שורה של אמנות, וריבונותה אינה נפגעת מכך. מאחורי העמדה הזו עומדים המומחים המובילים בישראל למשפט בינלאומי.

אלא שלא הדאגה לזהות היהודית של המדינה מניעה את מתנגדי האמנה, אלא דאגה לזהותה הפטריארכלית. האמת העצובה היא שלא נדרש כמעט שום מאמץ להוציא את המרצע משק הפטריארכיה. "אמנת איסטנבול - מלחמה בפטריארכיה ולא באלימות", מספרת לנו כותרת מאמר אחד. ועצומה אחרת מזהירה שמטרת האמנה היא "השתלטות על אופייה של ישראל תוך יצירת מין פריבילגי - הנשים".

נראה שלא צריך להרחיק עד לביהמ"ש עליון בארה"ב כדי להיווכח שיש הרואים בהגנה על זכויות נשים אג'נדות מסוכנות. מותר, כמובן, להיות בעל תפיסות עולם שמרניות. לכל אדם שמורה הזכות לחינוך ילדיו לפי עולם הערכים שלו וזהותו האישית. אך גם המזהירים מפני האמנה, יודעים שהיא אינה שואפת לקדם מבנה או מסגרת משפחתית מסוימים. והם גם יודעים שחתירה לחיי משפחה ללא אלימות לא יכולה לסתור את ערכי המשפחה היהודית.

מדינה החוגגת 74 שנות עצמאות, השולחת משלחות סיוע לרחבי העולם, המשמשת גורם תיווך עולמי ומציינת הישגים משמעותיים בשורת נושאים בינלאומיים, לא יכולה להפנות עורף למאבק עולמי בתופעה אכזרית כל כך, גם אם נדרשת מידה מסוימת של אומץ לעמוד בגו זקוף מול רוחות המבקשות לכופפו, וגם אם הן מנשבות מכיוון הבית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

עידית גיטלמן שפרן

ד"ר עידית גיטלמן שפרן היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי

Load more...