מה באמת מפריע למתנגדי אמנת איסטנבול

פרופ' איינהורן וד"ר שרקי הזהירו כאן אתמול מפני הצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול. מדובר באמנה בינלאומית למאבק באלימות כנגד נשים ובאלימות במשפחה ולמניעתן, שעליה חתומות יותר מ־40 מדינות. התחייבויות האמנה כלפי חסרות מעמד הסובלות מאלימות, הביאו שורה של גורמים שמרניים לעמוד על רגליהם האחוריות ולהזהיר מפני האמנה הפרוגרסיבית, המסכנת - ניחשתם נכון - את אופייה ואת צביונה היהודי של מדינת ישראל. אף שכמעט קשה לחשוב כיצד ניתן להתנגד לצעד צודק כל כך כמו מאבק באלימות, מצליחים המתנגדים לשרטט חלום בלהות, שבו מיליוני פליטות ינצלו את המדינה וישתלטו עליה.

ח"כ סמוטריץ' הזהיר: "בשקט־בשקט, ובלי רוב בכנסת, מקדמים סער ושקד מהפכה מסוכנת בתחום הדמוגרפי, בזהות היהודית ובמוסד המשפחה". גדי טאוב הסביר שפירוש האמנה הוא לא פחות מ"ביטול בפועל של חוק השבות", ובכנסת התכנסו חברי פורום קהלת לדיון בנושא "הקללה מאיסטנבול" בראשות ח"כ רוטמן.

העובדה ששלושה סעיפים בלבד, מתוך יותר מ־60 באמנה, עוסקים בהגירה, לא משנה למתנגדים. גם לא העובדה שלישראל עומדת הזכות להצטרף לאמנה, תוך הסתייגות מסעיפים ספציפיים או לצרף הצהרות פרשניות. כך שלמעשה, הצטרפות לאמנה לא תשנה במאומה את מדיניות ההגירה. לא במקרה השרה שקד, שקשה להאשים אותה בהפקרת שער הכניסה למדינה, השתכנעה בהיותה שרת המשפטים שהצעד המתבקש מוסרית, אינו מגיע עם מס המאיים על מדינת הלאום. הצטרפות לאמנה בינלאומית אינה הופכת את האמנה לחוק במדינה, וישראל כבר חתומה על שורה של אמנות, וריבונותה אינה נפגעת מכך. מאחורי העמדה הזו עומדים המומחים המובילים בישראל למשפט בינלאומי.

אלא שלא הדאגה לזהות היהודית של המדינה מניעה את מתנגדי האמנה, אלא דאגה לזהותה הפטריארכלית. האמת העצובה היא שלא נדרש כמעט שום מאמץ להוציא את המרצע משק הפטריארכיה. "אמנת איסטנבול - מלחמה בפטריארכיה ולא באלימות", מספרת לנו כותרת מאמר אחד. ועצומה אחרת מזהירה שמטרת האמנה היא "השתלטות על אופייה של ישראל תוך יצירת מין פריבילגי - הנשים".

נראה שלא צריך להרחיק עד לביהמ"ש עליון בארה"ב כדי להיווכח שיש הרואים בהגנה על זכויות נשים אג'נדות מסוכנות. מותר, כמובן, להיות בעל תפיסות עולם שמרניות. לכל אדם שמורה הזכות לחינוך ילדיו לפי עולם הערכים שלו וזהותו האישית. אך גם המזהירים מפני האמנה, יודעים שהיא אינה שואפת לקדם מבנה או מסגרת משפחתית מסוימים. והם גם יודעים שחתירה לחיי משפחה ללא אלימות לא יכולה לסתור את ערכי המשפחה היהודית.

מדינה החוגגת 74 שנות עצמאות, השולחת משלחות סיוע לרחבי העולם, המשמשת גורם תיווך עולמי ומציינת הישגים משמעותיים בשורת נושאים בינלאומיים, לא יכולה להפנות עורף למאבק עולמי בתופעה אכזרית כל כך, גם אם נדרשת מידה מסוימת של אומץ לעמוד בגו זקוף מול רוחות המבקשות לכופפו, וגם אם הן מנשבות מכיוון הבית.