לאחר שנים רבות שבהן פיתחה קריירה מצליחה, נישאה והתבססה כלכלית, בגיל 45 היא הרגישה סוף סוף מוכנה ללדת את ילדה הראשון. היא ניגשה לרופא שלה, והופתעה לגלות כי הוא אינו משדר אותה אופטימיות שהיא הרגישה. אמנם היא ציינה בפניו את בריאותה ואת משקלה התקין, ואף הדגישה בפניו כי היא אינה מעשנת, אבל הוא אמר לה לאט ובבהירות כי הסיכוי של אישה להיכנס להריון יורד באופן תלול מעבר לגיל 40, ובגיל 45 הסיכוי להריון טבעי נמוך מחמישה אחוזים. במקרה שלה, הוסיף, הסיכוי להביא ילד ראשון הוא אפסי.
כששאלה אותו בתדהמה על אופציות אחרות, כגון הפריית המבחנה ששמעה עליה מחברותיה, ענה הרופא כי ידיו כבולות עקב גילה המבוגר. עם זאת, ציין, יש פתרון אחרון העומד לרשותה: יש אפשרות לקבל תרומת ביציות, וכך היא אכן יכולה ללדת את ילדה הראשון.
המועצה הלאומית לרפואת נשים המליצה השבוע למשרד הבריאות להגביל את המימון הציבורי לטיפולי הפריה חוץ־גופית (הפריית מבחנה) בישראל. על פי ההמלצה, יירד הגיל המירבי למימון מטעם המדינה מ־45 ל־44, וזאת לנוכח המידע שהסיכויים להרות בכל מחזור טיפולי הפריה בגיל 45 ומעלה הם אפסיים.
בדיקה שערכו לאחרונה שירותי בריאות מכבי העלתה כי עלות יילוד פרי טיפולי הפריה לאישה בת 44 היא יותר ממיליון שקלים, זאת מפאת מספרם הרב של מחזורי טיפול אשר נכשלו בעקבות גילה המבוגר של האישה. זאת ועוד, מתן מימון ציבורי לטיפולים בעלי סיכוי נמוך מפיח תקוות שווא ותסכול במטופלות המבוגרות, המבקשות להיכנס להריון בדרך זו, וגורם באופן משמעותי להתשתן הגופנית והנפשית מתוך ניסיון נואש "להספיק את הרכבת".
האגודה הישראלית לפריון ופורום מנהלי יחידות ההפריה החוץ־גופית אף המליצו לאפשר לנשים מגיל 44, המנסות להרות באמצעות טיפולי הפריה חוץ־גופית, לעבור למסלול של תרומת ביצית במימון ציבורי. כיום טיפול מסוג זה מתבצע בעיקר מחוץ לגבולות ישראל בשל ההיענות הדלה של תורמות ביציות ישראליות. תרומת ביצית בחו"ל כרוכה בתשלום של כ־35 אלף שקלים וממומנת ברובה המכריע על ידי המטופלת.
המלצות המועצה קובעות עוד כי לנשים בנות 44-42 יוגבל המימון הציבורי לטיפולי ההפריה לשלושה בשנה, במקרים שבהם הטיפול נכשל. עוד הומלץ כי מעתה נשים בנות 39 ויותר הסובלות מבעיית פריון יוכלו לפנות ישירות להפריה חוץ־גופית בלא צורך בטיפולי הזרעות, כפי שמקובל היום. על הנשים להבין כי מטרת מגבלות אלה נובעת מהרצון לממן טיפולי הפריה בעלי פוטנציאל גבוה להצלחה ולהימנע ממימון ציבורי לטיפולים מיותרים.
הכותבת היא מזכירת ועדת האתיקה של האגודה לפריון, היחידה להפריה חוץ־גופית בביה"ח הדסה, ירושליםטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו