1 נדמה שהבשורה העיקרית שיצאה מהסדרה הנוכחית היא החזרתה למרכז הבמה של ההגנה האישית הבסיסית, הישנה והטובה. התצוגה האגרסיבית ונטולת ההתחכמויות של פאבלו לאסו ושחקניו היוותה תזכורת שלעיתים, מרוב עצי הטקטיקה לא רואים את יער המשחק, ושחזרה אל יסודות המבוצעים ברגש ורצון היא בסיס לכל קבוצה תאוות הצלחות.
זו הייתה הגנה עם אש בעיניים, פרצופים מזוקנים, גוף המוכן להיות קורבן ורגליים קלילות, שהיוו את המוטיבים העיקריים של תיאטרון המטאטא הספרדי שהציג בשלושת המשחקים האחרונים. ההגנה הזו הפכה לקריפטונייט של ת"א, ואז כל מטאטא ירה את מדריד היישר אל לונדון.
2 מקצועית, לא הרבה השתנה בשני הצדדים. ת"א ניסתה להראות יותר אגרסיביות וניסתה לסחוט את הלימון של רוח המועדון. מורן רוט היה יכול להיות הניצוץ שידליק את ערימת החציר היבשה לאחר שיותר מדיי שחקנים הגיעו בכושר אישי וכושר קליעה נמוך. זה לא משהו שניתן היה לנבא לפני הסדרה אך התפתח לחוסר ביטחון אקוטי.
לאחר תשעה רבעים רצופים שבהם מדריד העניקה לת"א חבטות לגוף ולראש, ההיכל כולו היה עסוקה בפוזשן המנטלי הקריטי, בו תעלה מכבי ליתרון לראשונה מאז הרבע הראשון של משחק מספר אחד. זה קרה. וההפרש אפילו עלה לפלוס ארבע. אבל שם זה נגמר.
קצת מזל ספרדי, עם כמעט חטיפה במגרש פתוח של לוגן שנגמרה בקשקש לציפורן ספרדית שהסיטה את הכדור והפכה לשלשה של קרול על שעון ה־24, ואז שתי הקבוצות חזרו להרגלים הישנים: רודי הראה את ניצוצות הגאונות המטורפת שלו, השלשות של מדריד החלו ליפול והרגלי ההגנה של מדריד נטרלו את הרגלי ההתקפה המקומיים כמו גשם אכזר על מנגל עצמאות.
3 קצת טראגי שהעונה האירופית של דווין סמית' מסתיימת בצורה הזו. אל תמהרו להדביק תוויות והגדרות, מדובר בשחקן ענק שטיימינג רע של ירידה בכושר הקליעה הגיע בזמן השני הכי משמעותי העונה.
הזמן הראשון המשמעותי ביותר היה בשלב הבתים ואז סמית' סיפק את הסחורה בקאמבק המדובר. זה אמנם עשה חשק לעוד, אבל כל משבר הוא הזדמנות לגדול. הירידה הדרסטית בביטחון, והקרדיט לשומרי מדריד, הם הוכחה שזה יכול לקרות לטובים ביותר. בימים האפורים של העונה הבאה, הסדרה מול מדריד תהיה הטריגר בו סמית' ייתן לעצמו מוטיבציה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו