השבוע דווח כי השר לביטחון הפנים מתכוון להעניק באמצעות חקיקה סמכות חדשה לשוטרים: להחרים ציוד הגברה ממרעישים. מדובר ברעיון מבורך, שמתחיל לספק מענה הולם יותר להפרעה התרבותית המכונה מפגעי רעש. רק כדי לסבר את האוזן: על פי נתוני המשרד לביטחון הפנים, כפי שפורסמו, לא פחות מ־80 אחוזים מהתלונות למוקד 100 הן על רעש שיוצרים השכנים. בחלק ניכר מהמקרים המרעישים חוזרים לסורם ברגע שהניידת עוזבת. אז גם אם ארוכה הדרך מהצעת חוק ליישומו ובוודאי ליישום יעיל ומהיר, מדובר בפתרון נדרש.
אבל כשפותחים את הצמצם קצת יותר, קשה לחמוק מתוגה מסוימת שנוסכים חוקים מעין אלה. עצם העלאתם מלמדת על אובדן גובר של אמות מידה ונורמות שהיו מובנות מאליהן. לא מכיוון שלפני 50 שנה כל השכנים תמיד התחשבו זה בזה, אלא כי מידת אי ההתחשבות שלהם אלה באלה בראייה חברתית רחבה לא הצריכה פנייה למבוגר אחראי (חוק) שבידו מקל גדול (האכיפה).
שום חוק לא יפתור את הצרה העמוקה יותר: חוסר יכולת או חוסר הרצון להביט על המציאות דרך עיני הזולת. שהרי חוקים, יתרונם בתוקפם החיצוני וב"מקל גדול", אך זהו גם מקור חולשתם. בניגוד לנורמות המופנמות ובוודאי ליכולת לדמיין סיטואציה דרך עיני האחר, הם תמיד חיצוניים לאלה שאמורים למלא אותם, ולכן מניבים רצון לאתגר אותם (בדיקת גבולות), מרופפים את האחריות העצמית ובולמים את הצורך לפתח יכולת לשפוט סיטואציות חברתיות מורכבות.
דמיינו לרגע מדינה שבה יש חוק מחייב לכל סיטואציה בחיי כל אזרח, מרגע יקיצתו ועד הירדמותו. במדינה כזאת לאיש לא יהיה שיקול דעת, לא יהיה מקום לספונטניות ואיש לא יהיה חופשי באמת. ומזווית אחרת: לא יהיה גם מקום לטעות, כי בהיעדר אחריות אישית כל טעות תהיה בגדר פשע ותלווה באחריות פלילית. דמיוני מדי? בוודאי. אבל יש גם אינפלציה בכמות הצעות החוק (הפרטיות והממשלתיות כאחת): מ־230 בכנסת הראשונה, ל־487 בחמישית ול־1,062 בכנסת ה־11, ועד 4,799 בכנסת ה־17. לא חשוב שרבות מהן מועלות רק כדי לתפוס כותרות ורחוקות מלהפוך לחוק ממש. עצם המחשבה שרק חוק יכול לפתור בעיות אומרת דרשני, שכן חוקים נדרשים במקומות שבהם נפגמת היכולת לדבר, להתפשר ולפתור יחד בעיות או פשוט להימנע מהן.
חוקי מדינה משולים לקביים: מהותם לעזור במקומות שבהם אין יכולת ללכת או אין רצון ללמוד הליכה. אף שתמיד היה ויהיה צורך בחוקים אסור שנתרגל לכך שאלו יחליפו את היכולת להתחשב ואת האינטראקציה הבין־אישית. ובעניין שלנו: החרמת הציוד נדרשת כי היא תשתיק את המרעישים, אבל אם עד להחרמה הגיעה אטימותם, ספק אם זו תלמד אותם להתחשב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו