בראיון לקראת ביקורו בארץ אישר הנשיא אובאמה כי ארה"ב מתנגדת לתנאי המוקדם של הפלשתינים לחידוש המו"מ, שלפיו על ישראל להקפיא כל בנייה מעבר לקו הירוק (ובכך יישר קו עם נתניהו), אך בו בזמן הבהיר כי אין הדבר צריך להתפרש כהסכמה להמשך הבנייה עצמה.
דברי הנשיא משקפים את העמדה האמריקנית המסורתית בקשר לפעילות ישראל מעבר לקו הירוק. עם זאת היו ויש גוונים שונים בגישה האמריקנית - לא רק לגבי הבנייה בשטחים כפי שנובע מניסוח החלטה 242 של האו"ם אלא גם באשר ל"קדושתו" של הקו הירוק.
הנשיאים רייגן, קלינטון וג'ורג' וו. בוש, כל אחד בסגנונו ובנימוקיו, הצדיקו שינויים בקו לטובת ישראל, אם הדבר נובע בעיקר מצרכים ביטחוניים. אפילו הנשיא קרטר הסכים שמתווה האוטונומיה יכלול "אזורי ביטחון מיוחדים" שיישארו בשליטת ישראל. רייגן אמר מפורשות כי "אין לדרוש מישראל לחזור למצב שרוחבה היה שמונה מיילים", ג'ורג' וו. בוש סיכם עם אריאל שרון את נושא ה"גושים", ואת קלינטון שמעתי בפגישה בוושינגטון לפני כמה שנים (אף שכבר לא היה נשיא) אומר שאין לארה"ב בעיה עם צעדים ישראליים שנובעים משיקולים ביטחוניים.
ברור שאין לראות בהתבטאויות הנ"ל, או בדומות להן, הסכמה גורפת לכל פירוש ישראלי לסוגיית הביטחון, גם כשמדובר בממשל ידידותי ביותר, אך קשה להשתחרר מהרושם שדווקא המדיניות וההסברה הישראליות אינן מדגישות תמיד מספיק את הזווית הביטחונית (היחיד שכן עושה זאת הוא ראש הממשלה עצמו) של עמדותינו ותביעותינו. אולי זה מפני שבחוגים מסוימים הדגשת ההיבט הביטחוני והעמידה על הצורך בגבולות בני הגנה נתפסות כמעט כחילול הקודש וכפגיעה בערכים שעליהם מתבססות זכויותינו ההיסטוריות על ארץ ישראל. אלא שמי שיתעמק בהיסטוריה של "גבולות ההבטחה" ובפירושיהם השונים, יגלה שגם בימים ההם קביעות גיאוגרפיות, גם אם נוסחו אחרת, לא נעדרו שיקולים אסטרטגיים ופוליטיים.
מסופר שזמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, כששר הביטחון משה דיין סייר היכן שמאוחר יותר הוקמה שכונת גילה ומישהו העיר לו שזה מעבר לקו הירוק, הוא נעץ מבטו בקרקע והשיב: "איני רואה כל קו ירוק". ללמדנו שכבר בימים הראשונים לאחר המלחמה החליטה הממשלה שיש ליצור מציאות אסטרטגית ופיזית חדשה, שתמנע את בידוד ירושלים או את ניתוקה ממישור החוף, תבטיח את העומק האסטרטגי לאורך הירדן, תמנע מאויב פוטנציאלי את האפשרות לבתר את ישראל היכן שמותניה הצרים איפשרו זאת ותסכל כל אפשרות לפגוע בנתב"ג מהגבעות השולטות עליו מעבר לקו הירוק. הבנייה במקומות מסוימים בשטחים היא מרכיב חשוב במאמץ הזה.
נכון, שדה הקרב המודרני שונה כיום בתכלית, אבל דווקא המציאות החדשה הזו, כששטח ישראל מצומצם, מדגישה קל וחומר את חשיבותם של גבולות פיזיים מול האויב.
לא נהיה תמימים ונטען שכל בית יהודי ביהודה ובשומרון נבנה מטעמי ביטחון - אך גם לא להפך. לנוכחות הישראלית מעבר לקו הירוק יש קשר הדוק לצורכי הביטחון של ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו