"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ועכשיו: מאבק על התיקים בליכוד

,עודכן

חבלי לידה עזים ליוו את הקמת הממשלה ה־33. כמו תמיד, רק יותר כואב, יותר ממושך, יותר מטריד. על הנייר זו ממשלה, שבתחומי ההתנהלות הפנימית של החברה הישראלית עשויה להיות טובה מקודמתה. החרדים שילמו את מחיר עיקשותם למנוע כל תיקון בעוול של הקצבאות לישיבות ושל ההשתמטות משירות בצה"ל ומעבודה. לפיכך מצאו את עצמם מחוץ לממשלה, ועתה גם הליכוד השתחרר מכבלי ש"ס ויהדות התורה והתפנה להכנסת שינויים. עתה אין מניעה כי יצומצם העוול שבהשתמטותם משירות או לטובת הציבור; ובעיקר אם השותפים יקפידו על ההסכמים - יש סיכוי כי תונהג תוכנית ליבה. החרדים ייאלצו להתוודע לתרבות העברית המתונה ולמתמטיקה ולאנגלית, והחילונים לטקסטים יהודיים מקוריים.

יש עוד סיבות לצפות לתיקונים: החוק יקבע כי בממשלה הבאה יהיו לא יותר מ־18 שרים. כבר בממשלה הנכנסת לתפקידה יש 22 שרים במקום 30. גם ייקבע כי רק מי שיצבור לפחות ארבעה אחוזים מהקולות יזכה לייצוג בכנסת. מתכון נגד פילוגים, ופילוגי פילוגים.

הזוכים הגדולים מהמשא ומתן המייגע הם יאיר לפיד ונפתלי בנט. ראש הבית היהודי, שהיה פסול בעיני הליכוד בהיסגר הקלפיות ב־22 בינואר, הפך למבוגר האחראי, שנע בין בנימין נתניהו לבין יאיר לפיד, והביאם לשני הסכמים אשר סללו את הדרך לסיכום: לפיד ניאות לשמש שר האוצר, והליכוד ויתר על משרד החינוך לטובת יש עתיד.

המשמעות ברורה: בלי החרדים יוכל השר שי פירון לקדם את תוכנית הליבה, שקודמו גדעון סער נרתע ממנה בגלל הרכב הקואליציה. לעומת זאת, סער חרת על דגלו את החינוך למצוינות, וזה הצעד הנחוץ למערכת החינוך, ואילו פירון מבטא באורח ברור את הרצון להוריד את שיעור בחינות הבגרות. הוא נתפס - אולי בחיפזון - כאיש של הקלות. המצוינות עדיפה על ההקלות.

גם לפיד זכה להישגים ניכרים. תיק החינוך היה רק האחרון שבהם. אין ספק כי אילו פתח נתניהו את המשא ומתן בהסכם עם הבית היהודי בראשות בנט במקום להתעלם ממנו, היה מגיע מחדש אל כס ראש הממשלה מהר יותר ובתנאים נוחים מאלה שסוכמו אמש.

למעשה, רשם נתניהו לעצמו הישג חשוב אחד בלבד: הוא הבטיח רוב לשרי הליכוד בממשלה, אף שמבחינת משקלם בכנסת הם המיעוט הגדול. זה יקל עליו לנווט את הממשלה.

אך יהיה עליו להתמודד מבית. סער איבד את החינוך, ראובן ריבלין נאלץ לנטוש את כס יושב ראש הכנסת לטובת יולי אדלשטיין, סילבן שלום נותר על עומדו בתוספת קלה בלבד. הליכוד עתיד לחוות תקופה של רעש אדמה פוליטי. היא תבוא לכלל ביטוי כבר בשעות הקרובות, כאשר הליכוד ביתנו המצומק יפעל לחלק את שארית נכסיו בין רבים הטוענים לכתר סגני הסגנים.

בכל זאת, ראוי לאחל לממשלה שקמה טלאים־טלאים - דרך צלחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר