נורבגיה: סדקים בתמיכה לפלשתינים?

 

נורבגיה, דווקא היא, חווה תהליך של "חשבון נפש" הנוגע לסיוע הכספי שהיא מושיטה לרשות הפלשתינית. מדובר באחת התומכות הגדולות של הרשות באירופה, וכביטוי לכך היא מעניקה בכל שנה לרשות סיוע של יותר מ־50 מיליון דולר. כעת מישהו התעורר והחלו לצוץ בתקשורת המקומית שאלות, כגון "בעצם, לאן הולך הכסף שלנו?"

סימני השאלה בנוגע ליעדי המימון הנורבגי הגיעו עד לתוכניות האקטואליה של הטלוויזיה הממלכתית (NRK). כתב נכבד אחד של תחנה זו, תורמוד סטראנד, יצא לשטח לבדוק, ובשיתוף פעולה עם הארגון הישראלי "מבט לתקשורת הפלשתינית" ועם מנהלו איתמר מרכוס, הפיק ושידר שתי כתבות שבהן הוצגו ללא כחל ושרק כל גלי השנאה לישראל ולעם היהודי מתוצרת מחלקת התוכניות של הטלוויזיה הפלשתינית.

הנורבגים למדו, בין השאר, כי התחנה של הרשות מייחסת אמינות גבוהה ל"פרוטוקולים של זקני ציון", אותו מסמך מזויף המתיימר לתאר כיצד זקני היהודים קושרים קשר, כביכול, להשתלט על העולם (ספרה המרתק של השופטת הדסה בן־עתו - "השקר מסרב למות" - יכול ללמד עוד על העלילה האנטישמית הזאת). מלבד הכתבה שעסקה בתשפוכת השנאה הפלשתינית כפי שהיא באה לידי ביטוי בתקשורת, עסקה הכתבה האחרת בשאלה "לאן מגיעים כספי הסיוע הנורבגי המועברים לרשות הפלשתינית?" לפי התחקיר הנורבגי, הם מגיעים, בין השאר, לכיסי משפחותיהם של רבי מרצחים פלשתינים הכלואים בישראל או למימון שידורי השנאה וההסתה. בשיחת טלפון עם סטראנד שאלתי אותו אם נתקל בקשיים שהונחו בדרך לשידור הכתבות מצד התחנה הממלכתית באוסלו, ותשובתו היתה שלילית.

יתר על כן, לשידור כתבות אלה היו גם השלכות פוליטיות במדינה: בפרלמנט הנורבגי הוקמה ועדת חקירה, שעליה הוטל לבדוק שאלות נוקבות, כגון, אם להמשיך בסיוע הכספי לרשות הפלשתינית, ואם כן, כמה כסף להעביר. לפי הערכת יודעי דבר באוסלו, ייתכן שהכסף אמנם ימשיך לזרום, אך רק לפרויקטים מוגדרים היטב, שתחנתם הסופית אינה מימון לטרור, למשל.

אפשר להצביע על שינוי מסוים בהלך הרוח הנורבגי, הנוגע לפחות לסיוע הכספי לפלשתינים. מדובר גם בקבלת פנים מפתיעה, מעודדת, לשגריר החדש של ישראל באוסלו, פרופ' נעים עריידי, שנתמנה על ידי שר החוץ ליברמן ביולי 2012.

עריידי זוכה לשמוע התבטאויות שונות בנושא העימות הישראלי־פלשתיני ומפיו של שר החוץ הנורבגי, אספן בארט אידה, הן נשמעות כעת מעט "מאוזנות" יותר, מתונות, שונות ברוחן מאלה של קודמו. נורבגיה אמנם לא הפכה עדיין את עורה, אבל ייתכן מאוד שהכתבות המדוברות ששודרו בערוצי הטלוויזיה הראשיים יצליחו להפשיר במעט את הקרחון הצפוני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו