האונס הקבוצתי האכזרי של הסטודנטית הצעירה הפך, אחרי מותה בבית חולים בסינגפור, לרצח קבוצתי. צעירים הודים המומים וכואבים ממשיכים למחות ולהפגין, אף שהם יודעים שביום אחד יהיה קשה לשנות עובדה בסיסית: קשה להיות אישה בהודו. הדמוקרטיה הגדולה בעולם שכחה לכבד נשים. מעמד האישה, ובעיקר כבוד האישה, הפכו מאז התקיפה האכזרית באמצע החודש לנושא הבוער היום במדינה. השלטונות מבטיחים להקשיח את העונשים נגד אנסים ולהגביר את ההגנה על נשים, אבל עד אז - הזעם בהודו עצום. דומה שהודו הצטרפה לתנועת המחאה העולמית, אבל לא בנושא הכלכלי אלא בנושא מוסרי וערכי. ראש הממשלה מנמוהן סינג, מבין, לדבריו, את תגובתה הלגיטימית של "הודו הצעירה" השואפת ל"שינוי אמיתי". צעירים הודים מוחים לא על יוקר המחיה או על פיגועי טרור. המאבק הוא על כבוד האישה, וגברים רבים שותפים למחאה הכואבת. ששת התוקפים באוטובוס באותו לילה נורא ב-16 בדצמבר בניו דלהי הכפישו את תדמיתה של הודו. המפגינים הצעירים, במחאתם, משקמים אותה. אין ספק שהסיפור המצמרר של הסטודנטית הצעירה (23) יגיע יום אחד לאקרנים. הצופה יצפה בסרט המבוסס על סיפור אמיתי. הוא יראה על המסך זוג הורים הודים מוכרים את אדמתם כדי לממן את לימודי בתם האהובה בבירה ניו דלהי. הצעירה תעלה לאוטובוס אחרי בילוי בקולנוע עם חבר כדי לשוב הביתה. באוטובוס יהיו עוד שישה צעירים מלבדם. הנסיעה תהפוך לסיוט. התוקפים לא יחסכו דבר מהצעירה המסכנה. הודו מזועזעת מאחר שהאוטובוס נסע שעות ארוכות ועבר בדרך כמה מחסומים משטרתיים במהלך התקיפה. "התפוז המכני" בגירסה הודית. האלימות נגד נשים בהודו היא כבר מזמן מכת מדינה. מבין 329,256 הפשעים האלימים שעליהם דווח במדינה ב-2011, 90 אחוזים בוצעו נגד נשים. נאנסות רבות כלל לא פונות למשטרה. רק שלשום שוסף גרונה של תלמידת תיכון בת 15 אחרי אונס קבוצתי במחוז אוטאר פראדש (המחוז הצפוני), שממנו באה גם קורבן האוטובוס. צעירה נוספת בת 17 התאבדה שלשום, לאחר שבתחנת המשטרה ניסה אחד השוטרים לשכנע אותה להינשא לאחד האנסים. אין גבול לזוועה. ובגלל זה בדיוק יורדים הצעירים לרחובות. הם רוצים לשים לכל הגברים גבולות כשהם רואים אישה. מיליארד תפילות נישאו במשך 13 יום כדי לסייע בהצלת חייה של הנאנסת. הן לא עזרו. אבל מחאה של עם שלם אמורה אולי להיות נקודת פתיחה בשינוי הכרחי. "היכן שיש אהבה יש חיים", אמר מהטמה גנדי. באותו אוטובוס, באותו לילה בניו דלהי, היו רק שנאה ומוות. גנדי התנגד תמיד לנקמה ("עין תחת עין וכולנו נהיה עיוורים"). הפעם הצעירים ההודים, הדורשים עונש מוות לתוקפים, לא מסכימים עם גנדי.
כבוד האישה
בועז ביסמוט
כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.
