"אין קשה כמהלומות עמיתים", אומר לנו נשיא אוניברסיטת אריאל, והלב נצבט. לדקור ולסובב את הסכין. מאחורי המסך האקדמי הנאור, מאחורי הקידמה לכאורה, מתגוללים להם נשיאי אוניברסיטאות (למעט נשיא אוניברסיטת בר-אילן) על עמית לתפקיד, למקצוע, לחיים. לא תבוא בשערינו, הם אומרים לו. קשה שלא להזדהות עם קריאת הכאב של פרופ' יהודה דנון, נשיא אוניברסיטת אריאל. מה עובר בראשם של אלה הקוראים לחרם על אוניברסיטה, שכל חטאה האמיתי - לאחר הסרת מסך הצביעות - הוא שהיא ממוקמת מעבר להרי האופל, מעבר לקו הירוק? כיצד הם מתכוונים להתמודד עם חרם חיצוני המונהג גם על ידי ישראלים מבית מדרשם ממש- נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן, איים בהחרמה של המרכז האוניבסיטאי באריאל אם הלה יוכרז כאוניברסיטה, בפרישה מוועד ראשי האוניברסיטאות ובהפסקה מוחלטת של קשרים אקדמיים עם המרכז. נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' בן ששון, טען שהמהלך יביא את המדינה "לסיכון אסטרטגי". במשך חמש שנים המרכז באריאל עמד למבחן במעבר ממכללה לאוניברסיטה. הוועדה, אשר בה ישבו בין השאר פרופ' עמוס אלטשולר וחתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן, המליצה להפוך את המרכז באריאל לאוניברסיטה, וזאת לאור העמידה בדרישות, בעיקר האקדמיות המובהקות. בעניין התקציב, הובטח מראש שלא תיפגענה האוניברסיטאות. אז מה מציק להם בכל זאת, לנשיאי המוסדות העשירים דוגמת מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית? כלפי חוץ הם מדברים על מצוקת תקציב. אלא שהגיע הזמן לבדוק כיצד מוסדות עתירי כספי ציבור מנוהלים על ידי פיזיקאים או היסטוריונים, בעוד איש אינו נותן דין וחשבון על גירעונות עתק. ומכאן המסקנה שהתנגדותם היא פוליטית במלואה. במסווה של חופש אקדמי מרשים לעצמם נשיאי המוסדות הנישאים הללו התנהגות פסולה מעיקרה. מה שמפריע להם, מעבר למונופול האקדמי, הוא מה שנקרא בפיהם הכיבוש. פרופ' יוסי בן-ארצי, רקטור אוניברסיטת חיפה לשעבר, ממקימי שלום עכשיו, טוען שהפיכת מכללת אריאל לאוניברסיטה היא צעד פוליטי ואנטי-אקדמי פסול ומסוכן. דעותיו של פרופ' בן ששון לא מוסתרות, יונת שלום צחורה. מארגן העצומה של אקדמאים נגד המהלך הוא פרופ' ממכון ויצמן, שיש כמה אנשים מאחוריו, כולל נשיאו ואנשי שמאל מובהקים, וזו רשימה חלקית. נשיאי הרוח הפוליטיים הללו מוזמנים לראות היכן יש חרם והיכן יש יכולת אקדמית דלה. ליתר ביטחון, אני מחזיק בידי מכתב של פרופ' מהמכון לפיזיקה ע"ש ניוטון, המזמין עמית מחקר, פרופ' יונה יהלום מאריאל, לשיתוף פעולה אקדמי. וליונים הצחורות: גם עמיתי מחקר מערב הסעודית קשורים לעמיתי מחקר מאריאל. אנשי הריב והמדון הללו לא הזמינו את פרופ' דנון להצטרף לפורום ראשי האוניברסיטאות. הם עלבו בו כאחרוני התגרנים, והם יורקים בפניו בטענת הצדקנים והמוסרנים: העניין עומד ותלוי בבג"ץ. כיצד יתייצבו מול סטודנטים וחברי סגל אשר חלקם יגיע אל אוניברסיטת אריאל? האם יספרו להם בציניות מופלגת כי הפוליטיקה מושחתת, וכי הם, נאורי האומה, נקיים מכל רבב וללא משוא פנים דנו לשבט את עמיתם פרופ' דנון? איך דבר השקר הזה יעבור את מחסום הבושה?
סערת אריאל: נשיאי רוח וקנאה
מערכת היום
מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.
