"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנזק למשטרה גדול

,עודכן

המשטרה משולה זה זמן רב לתחנת רכבת: קצינים ושוטרים יושבים על המזוודות בהמתנה לבואה של רכבת שתיקח אותם לתפקידם הבא, אך כשהרכבת מגיעה לתחנה, מתברר שהיא מלאה וצריך לחכות לרכבת הבאה. מי שחש לפחות פעם אחת בחייו את התחושה הזו בתחנת הרכבת, יכול להבין מה חשים כעת מאות קצינים ושוטרים שנאלצים בפעם השנייהלהמתין למינויו של מפכ"ל: ייאוש וחוסר מוטיבציה.

רבים נזכרו במקרה העצוב של יעקב גנות. בפברואר 2007 נבחר גנות על ידי השר לביטחון פנים דאז אבי דיכטר למפכ"ל. היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, קבע כי "אין מניעה משפטית" שיכולה לגרום לפסילת מינויו לתפקיד.

עם זאת, סבר מזוז כי המינוי בעייתי עקב עברו של גנות והביקורת שהועלתה נגדו, ועקב הצורך ברכישת אמון הציבור במפכ"ל החדש. עמותת אומ"ץ עתרה לבג"ץ נגד המינוי, משום שבאוגוסט 1994, בעת שהיה מפקד המחוז הצפוני, הואשם גנות בחשד לקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים על קבלת טובות הנאה מקבלן מנצרת. בעקבות העתירה לבג"ץ, השופט בדימוס יעקב טירקל, שעמד בראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, הקפיא את עבודת הוועדה עד להכרעת בג"ץ בנושא. במשפט הוא זוכה מחמת הספק מכלל העבירות שיוחסו לו, אך שופטי העליון מתחו ביקורת חריפה על התנהגותו. וגנות? עוד במארס באותה השנה הוא הסיר את מועמדותו.

האם אדרי ילך בעקבות ניצב בדימוס יעקב גנות? ימים יגידו. בכל מקרה,אדרי ניצב כעת באחת השעות הקשותשל חייו. בדיעבד נדמה שהוא טעה בשיקול דעתו כשהסכים להיפגש עם עו"ד פישלר ולא סיפר על הפגישה לחברי ועדת גולדברג. הגם שמדובר בקצין ערכי, אפשר להניח שרק 5% בציבור מאמינים כעת שלא ביקש להיפגש עם עו"ד פישלרכדי להסיר מעליו עננה. הטרגדיה היא שהוא צלח את כל מה שניסו להפיל עליו ובסוף נפל במה שעשה במו ידיו. כי הרי כעת, גם אם הממשלה תאשר את מינויו בניגוד להמלצתה של ועדת גולדברג, האם יהיה לו כמפכ"ל תוקף מוסרי אחרי שלא קיבל תעודת כשרות?

הנזק למשטרה גדול. משטרה שבראשה עומד ממלא מקום מפכ"ל שיודע שהוא לא יהיה מפכ"ל דומה למכונית שנוסעת בהילוך שני עם טיפת הדלק האחרונה. בשלב מסוים היא תעבוד בניוטרל ורק אחרי שסאגת המינוי תיפתר היא תתניע מחדש. עד אז קצינים ושוטרים יתהלכו עם הראש למטה וטבלת ייאוש ביד.

לא זכור מקרה שבו ועדה החליטה איקס וממשלה וי. יש להניח שבימים הקרובים נהיה עדים למלחמת מוניטין. מצד אחד, השר לביטחון פנים שכבר הודיע שיילחם על המינוי ומצד שני, חברי הוועדה המותקפים כעת בידי פוליטיקאים. ובמלחמה כמו במלחמה - כולם מפסידים.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

איציק סבן

כתב משטרה

כתב "ישראל היום" לענייני משטרה מאז שנת 2008. התחיל את דרכו בתקשורת ב-1993. את דרכו החל ב"מעריב" ככתב בשפלה, ולאחר מכן שימש כתב צבאי ורכז כתבים. בשנת 2001 עבר ל"ידיעות אחרונות", שם שימש כתב באזור לכיש ורצועת עזה, ולאחר מכן כתב משטרה. בשנת 2004, בעת שסיקר פיגוע שבו נרצחו שלושה חיילים בהתנחלות ״מורג״ שבגוש קטיף, נפצע סבן ברגלו מאש שנורתה על ידי מחבל שהסתתר בקרבת מקום. כתוצאה מהירי רוסקה ירכו הימנית, והוא נותר חשוף על הקרקע וזעק לעזרה. תת-אלוף במיל׳ שמואל זכאי, שהיה באותה עת מפקד אוגדת עזה, היה זה שפינה אותו למחסה בקרבת מקום. לאחר שטופל במקום, פונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים סורוקה שבבאר שבע. בבית החולים נותחה רגלו הימנית של סבן, והוא נותר נכה ברגלו. עם זאת, כעבור כחצי שנה של החלמה בביתו, שב סבן לסקר את ההתנתקות מגוש קטיף.

כדאילהכיר