העולם הנאור לא הגיע לוועידה האנטישמית בחסות האו"ם בז'נבה שנקראת "דרבן 2", ומשמשת כהמשך להשתלחות נגד ישראל שהתרחשה לפני כמה שנים בוועידה הראשונה בדרום אפריקה. העולם הנאור-לכאורה קם ונטש את האולם כאשר נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, חזר בנאומו על עלילת הדם נגד ישראל. מנגד, מורעלי כל העולם וחבר הכנסת ד"ר ג'מאל זחאלקה מסיעת בל"ד התאחדו להאזין ואולי גם למחוא כף. נשיא שווייץ, הנס רודולף מרץ, שקיבל את אחמדינג'אד בסבר פנים יפות, הסביר כי ארצו "ניטרלית ואינה חלק מאף ברית". זו מסורתה של שווייץ וזה נכון. מאז שיגר גיבורה הלאומי, וילהלם טל, במאה ה-14 חץ לעבר תפוח אשר הונח על ידי אויב הממלכה מעל ראשו של בנו - נמנעו השוויצרים מללחום למען משהו, מלנקוט עמדה וליטול סיכונים ומלשלם את המחיר. הם היו "מן האו"ם" עוד לפני שהוקם אפילו חבר הלאומים. שווייץ היא תמיד ניטרלית. כפי שהיתה במלחמת העולם השנייה כאשר פליטים יהודים נסו מרודפיהם הנאצים והתדפקו על שעריה, והיא מאנה ברוב המקרים מלפותחם; וכפי שמעולם לא הבחינה בין צדק לבין עוול, בין טוב לבין רע. יש לה מנטרה, שהיא ניטרלית. נכון, לעיתים היא חורגת מן הנוהג המסורתי שלה. למשל, כששגרירה בישראל, ארנסט איטן, החרים בעבר טקס לכבוד חסיד אומות העולם, האזרח השוויצרי פאול גריניגר, שהתקיים בגבעת זאב. כאשר טקס קריאת הרחוב על שמו נועד להיערך ביישוב בשטחים על גבול ירושלים - התקומם השגריר ונקט עמדה, ואיבד את תדמיתו הניטרלית. לא רק שם. במשך שנים נמנעה שווייץ מלדבוק בעקרון הניטרליות שלה כאשר נאבקה בכל נפשה ובכל מאודה לשמור במרתפי הבנקים שלה את הכסף שנגזל מקורבנות השואה, ולא רצתה להעבירו ליורשי הקורבנות. אז היא דווקא לחמה כארי והיתה חד-צדדית מאין כמותה. לסיכום, תמיד ניטרלית, או רק לרוב - ובכל המקרים תמיד בצד הלא נכון.
