חברי ארגון "שוברים שתיקה" שוחרי טובתה של ישראל על פי השקפתם, אבל בפעילותם הקיצונית בעיקר בחו"ל גורמים לה נזק רב; אין צורך להשית עליהם את חוק העמותות, שהוא מיותר וגרוע - וחשוב שגם שרת המשפטים איילת שקד סבורה כך, ואין זה דבר של מה בכך בסביבה הפוליטית שלה; והם אינם בוגדים אבל עלולים להידרדר למעשים חמורים שהם עבירה על חוקי ביטחון המדינה, שנחיצותם אינה מוטלת בספק.
התחקיר של ד"ר אילנה דיין על מעשיו הפסולים של פעיל השמאל הקיצוני עזרא נאווי היה במקומו, אבל ההתפרצות לשיעור שהעבירה באוניברסיטה היה איום מאותו אגף על חופש הביטוי ועל הדמוקרטיה. גם התחקיר של ערוץ 2 על עזות המצח שבה מתשאלים ב"שוברים שתיקה" חיילים תמימים על סוגי הנשק שמפעיל צה"ל וכיצד ומתי היה במקומו.
ראשי "שוברים שתיקה" (ומנהיגי מרצ התומכים בהם) זורים חול בעיניים כאשר הם תוקפים את השימוש בחומרים המתקבלים מארגוני הימין. זה לא חשוב. ממש כמו בשימוש שנעשה בעד מדינה. נכון שהוא עבריין, אבל המבחן הוא אם עדותו אמת ולא מה מניעיו (מה גם שארגוני הימין אינם עבריינים בהגדרה).
אם היתה עבירה התנהגותית על טוהר המידות או על טוהר הנשק של חייל צה"ל - שיבררו עד תום, ועדיף שיתלוננו ברשויות אכיפת החוק במקום להכפיש את ישראל בעולם; אבל אין הצדקה שישאלו חייל איך נדרך המקלע במהלך פעילות מבצעית, או מה כוח האש שלו. המידע הזה אינו נחוץ להם למאבקם "נגד הכיבוש".
הנחייתו של משה (בוגי) יעלון לחקור עניין זה ראויה. בפועל מה שעושים אנשי "שוברים שתיקה" אינו שונה במהותו מן הצעדים של ענת קם, שסיימה פרק זה בחייה במאסר ממושך. המושג הנדון כי "הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות" חל בדיוק על פעילות בלתי לגיטימית כזאת.
הימין והשמאל בישראל נוהגים בפרשיות אלה בלי קריטריונים. על הרצח הנורא בכפר דומא אמר בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי כי לא מדובר בטרור; ועל הפעילות הבלתי לגיטימית של "שוברים שתיקה" מגוננים ח"כי מרצ המתייצבים בביקורתם על יעלון הרחק מקו הבסיס הציוני והחוקי.
מה שמעציב הוא שאנשים מנוסים בביטחון הלאומי כעמירם לוין ועמי איילון אינם עושים את ההבחנה המתבקשת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו