ההצעה המצרית ל"הסדרה" ישראלית כבר פורסמה. מישהו יציג אותה כניצחון לחמאס בגלל מה שיש בה. אחרים יציגו אותה כניצחון לישראל בגלל מה שאין בה, אבל לכל יהיה ברור כי מדובר במהלך צבאי ארוך למדי, שהסתיים בשורה של הסכמות בין ישראל לחמאס (עטוף במשלחת משותפת עם הרשות הפלשתינית), אשר בו נוצר כרסום נוסף בניסיונה של ישראל להימנע מלהכיר בחמאס, ואשר בו קיבל חמאס מה שלא קיבל מידי ישראל לפני המבצע.
במידה מסוימת זו חזרה על ה"מאווי מרמרה" שרק בעקבות ביקורה הטרגי נפתח הסגר על עזה באופן משמעותי. כסיסת הציפורניים בהמתנה ליום שני בחצות מיותרת בעיניי. אי הסכמה עם חמאס עדיפה על סיום "צוק איתן" בהישג משמעותי לחמאס, גם אם מצרים תבקש זאת מידינו.
עדיף לישראל להודיע כי אין בכוונתה לפתוח באש, אך אם תיפתח אש עליה - תרגיש חופשית לפעול. אם חמאס, או הזרוע הצבאית שלו, יחליטו לקבל עיקרון זה, ולו לפרק זמן לא ארוך, אפשר יהיה להידבר הן עם מצרים והן עם ממשלת האחדות הפלשתינית על שורה ארוכה של נושאים, אשר בהם יש לישראל ולבנות שיחה עניין משותף.
האינטרס המשותף נוגע לשני תחומים עיקריים: מתן אפשרות לשיקום עזה, בלי לסכן את ביטחונה של ישראל באמצעות מוצרים בעלי שימוש כפול (מלט, למשל), ואי הענקת האשראי על השיפור בעזה לחמאס. אם חמאס יהיה מעוניין לחבור לשיחות עם ישראל, יהיה עליו לעמוד בתנאי הקוורטט (התנערות מטרור, הכרה בישראל והכרה בהסכם אוסלו). אם לא - יוכלו אנשים להתקשר לנציגי הרשות הפלשתינית ולייעץ להם ככל שירצו, אבל חמאס לא יהיה בר השיח שלנו, אשר יישב במלון סמוך ויקבע.
כאשר ישראל, בראשותו של מנהיג הליכוד וראש הממשלה דאז, אריאל שרון, יצאה מעזה, היא השאירה אחריה ספר הוראות לעזתים. היא לא הורתה להם לא לבנות נמל עמוק מים או לא לבנות נמל תעופה. ההגבלות (שחלקן היו הכרחיות וחלקן מיותרות ומזיקות) נולדו לאחר ההשתלטות האלימה של חמאס על הרצועה, וישראל יכולה להחליט על הסרה של חלקן, תוך כדי הידברות עם הרשות הפלשתינית. למשל - אין שום סיבה אמיתית למנוע ייצוא של תוצרת חקלאית מן הרצועה לישראל; החלטה לאפשר ייצוא שכזה תסייע מאוד לתושבים שם, ותהא יתרון ישיר לישראל. הוא הדבר באשר לנושאים אחרים שאין קושי לשנותם ברגע שיש לישראל עם מי לדבר בצד השני. עד כה לא היה גורם כזה, ואם הממשלה הפלשתינית תהיה מסוגלת לקבל על עצמה אחריות (מוגבלת. היא בוודאי לא תוכל לפרז את הרצועה מטילים), יהיה נכון לעשות צעדים מקלים, ולתת יד לשיקום עזה. הייאוש מעבר לגבול הוא סכנה ביטחונית לישראל לא פחות מתחמושת הנמצאת שם.
כמו רבים, הייתי רוצה מאוד לדעת הלילה בחצות שהוסדרה הפסקת אש לטווח ארוך, שאין צורך לחיות בחשש מן האזעקה הבאה, ושישראל חוזרת לנורמליות לאחר שבועות ארוכים והזויים. אבל לא במחיר גבוה כל כך. הסכם עקיף עם חמאס, שיגביר את יוקרתו - הוא טעות. עקיפת חמאס עשויה להחלישו ולהפוך אותו לפחות רלוונטי, וזהו האינטרס שלנו.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
