פוסט-ציונות | היום

פוסט-ציונות

מפליא הדבר שרק לאחרונה כלי התקשורת בישראל החלו לדון ולעסוק בתגלית המפתיעה, שלפיה במחלקות רבות באוניברסיטאות ישראליות שולטת אידיאולוגיה פוסט-ציונית - אידיאולוגיה המוכתבת על ידי מרצים המנצלים את חופש הביטוי האקדמי על מנת לקדם טיעונים וכתבים החותרים תחת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וציונית. קורסים רבים באוניברסיטאות מובילות בישראל, בעיקר בתחומי המזרחנות, הסוציולוגיה וההיסטוריה, היו יכולים להשתלב בנקל באוניברסיטאות א-נג'אח וביר זית.

אסירים פלשתינים הלומדים לתארים אקדמיים בחסות מערכת בתי הכלא בישראל יכולים בוודאי להזדהות עם התכנים הפוסט-ציוניים של מרצים המקוננים על ניצחונה של התנועה הלאומית היהודית (הציונות) במלחמת השחרור, ולאחר מכן במלחמת ששת הימים. הם מקוננים קינה אקדמית על פגיעה בערבים, שעזבו במלחמת השחרור את הערים והכפרים כי האמינו שישובו כמנצחים - והתבדו. במקומות רבים באוניברסיטאות נשמע נהי על ניצחון מבריק במלחמה מופלאה, בת שישה ימים, שנכפתה עלינו על ידי אויב רצחני, שלא היה חומל על איש ואישה, ילד וילדה, לו היה מצליח.

הרוח הפוסט-ציונית במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל איננה חדשה. עוד לפני הקמת המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים היתה חממה לאנשי "ברית שלום" שהטיפו, בעיקר מתוך תמימות גדולה, להשלמה עם תלמידיו של חאג' אמין אל-חוסייני, בן בריתו של היטלר, בתוכנית להשמדת היהודים בארץ ישראל. זו תוכנית שהיתה יוצאת לפועל לו הגנרל רומל היה מצליח לבוא בשערי הארץ. מעניין לציין שעל הכרמל, סמוך מאוד לאוניברסיטת חיפה, הוכן המעוז האחרון לקרב הסופי של היהודים בארץ ישראל.

המאבק הפוסט-ציוני העיקרי הוא נגד מדינת ישראל כמדינה יהודית. הם מקדמים את רעיון "מדינת כל אזרחיה" כתחליף למדינה יהודית שיהדותה היא גם בעלת משמעות נורמטיבית ולא רק סמליות ריקה. מדינת כל אזרחיה היא ביטוי לשאיפה לכונן במדינת ישראל דמוקרטיה מערבית חילונית משוחררת מכל נטל יהודי היסטורי וערכים ציוניים.

האווירה הפוסט-ציונית, גם הרדיקלית וגם המרוככת, אינה דבר של מה בכך. היא תורמת לנתק הולך ומתרחב בין האליטות הוותיקות לבין המחזיקים בערכיה של המדינה היהודית הציונית. היא עלולה לגרום לכך שצבא ההגנה לישראל יהפוך להיות צבא הפריפריה בלבד, ולכך שההתיישבות מעבר לגבולות מדינת חדרה-גדרה, שבירתה תל אביב, תתבצע רק על ידי קבוצות אידיאולוגיות הרחוקות מתאוות הממון ומחוסן הבורסה כערכים עליונים.

למרות המפולת של האידיאולוגיה הפוסט-ציונית בדעת הקהל בישראל, אני מציע לא לזלזל ביכולת ההרס שלה ושל המרצים בשמה. ההתנגדות למדינת ישראל ברחבי העולם ניזונה לא מעט מהכתיבה הפוסט-ציונית המגויסת נגד ישראל כמדינה יהודית. גם החרם על האקדמיה הישראלית מושפע מאותם מרצים פוסט-ציונים המתפרנסים מכספי הציבור המוזרמים לאוניברסיטאות. ניתן לומר כי גם המגזר הערבי בישראל, ההולך ומקצין, מונע, בין היתר, באמצעות תמיכה שהוא מקבל מגורמי שמאל פוסט-ציוניים בישראל. כמו כן, כמה מתוכניות השלום הישראליות, שהובילו למלחמות עקובות מדם, היו פרי הזיות פוסט-ציוניות.

הפוסט-ציונים מדברים על מדינה נאורה ומערבית, אבל אם תוכניתם של הפוסט-ציונים, בחסות האקדמיה הישראלית, תתגשם ומדינת ישראל לא תהיה מדינה יהודית - היא גם תחדל מלהתקיים. מה גם שאם מדינת ישראל אינה מדינה יהודית - מה הטעם במאבק עליה ובקורבנות הרבים שנשפכו על התמדת קיומה-

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר