כבר לפני שבוע ראיתי את הידיעה הראשונית על הסכנה (ממש כך) שערוץ ביפ לא ימשיך את דרכו - ונכנסתי לחרדה. אתמול הגיעה ההודעה הרשמית ושלחה אותי לאיים באוזני כל מי שהיה מוכן לשמוע, שאני מעיף את הממיר ומארגן את התביעה הייצוגית נגד HOT, ומי שרוצה להצטרף מוזמן. קראתי אתמול את הטוקבקיסטים, בהם כל יפי נפש שקובלים על רמת השידור הירודה של הערוץ וכמה הוא וולגרי, רדוד וכמה טוב שהוא נסגר - ואני מוחה. ביפ, תקשיבו טוב, היה אי השפיות שלי, המקום שאליו ברחתי חצי שעה לפני השינה ומרחתי על עצמי חיוך דבילי שאיתו הלכתי לישון בלילה. כמי שלא רואה טלוויזיה מלבד מהדורות החדשות בשמונה, ובמהלך כל היום עסוק במה שקרוי "השוטף", האושר הגדול שלי היה להיכנס למיטה, לפתוח את הערוץ המושמץ ולהתמסר לקלישאות החוזרות על עצמן שליוו אותי במהלך היום - בכיף, שתיים... עיזבו אתכם מהטענות על פיתוח הסטנד-אפ והחממה של כוכבי העתיד. נכון, ביפ הוא לא הבידור הגבוה ביותר שיש בטלוויזיה, אבל מה כן-! "כוכב נולד"? "הישרדות"? לכל הצדקנים, הצדקניות והמצקצקים, הנה המסר - טלוויזיה זה בידור, המקום שבו מרוקנים את הראש מתלאות היום. ביפ ז"ל היה בדיוק הכתובת.
אל תיקחו לי את הביפ
יהודה שלזינגר
הכתב הפוליטי של "ישראל היום". בעבר סיקר את תחום החרדים וכן את אזור תל אביב. הצטרף ל"ישראל היום" עם הקמתו ב-2007. בין כתבותיו הבולטות: הפרסומים הראשונים על אודות טיסת השבת, חשיפת פרשת הרב ברלנד, תחקיר על פרשיית אסתי ויינשטיין, מרד האדמו"רים על הקורונה שהביא לביטול אירועים המוניים והצלת חיים של ממש, חשיפת קולו של עמנואל מורנו. כמו כן, זכה לראיין שלושה אנשים מעוררי השראה בשנותיהם האחרונות: אורי אורבך ז"ל, חני וינרוט ז"ל והרב אביחי רונצקי ז"ל. בעל תואר ראשון במשפטים. נולד בבני ברק, נשוי ואב לשלושה.