אחד ממשפטי המפתח, שנקראים בכל שנה ושנה בליל הסדר, עוסק בתיאור המצב התמידי של עם ישראל לאורך הדורות: "עומדים עלינו לכלותנו". הפיגוע הנתעב במוזיאון היהודי בבריסל המחיש זאת שוב ביתר שאת. מסע הרצח הנורא הוא דקירה בליבם של כלל היהודים ברחבי העולם והוא מילא את חלל הלב ביגון ובעצב, בכל מקום שבו אנו נמצאים.
אין זה מקרה כי תאריך מסע ההרג נבחר בעת הזו, בשבוע שבו מציינים את שחרור ירושלים. מטרתו של הרוצח היתה לעמעם את תחושת החירות של העם היהודי בעולם ושל הקהילה היהודית בבריסל. בפועל, דבר זה הוביל ליצירת הזדהות גדולה יותר של יהודי העולם איש עם רעהו ולתחושת שייכות גדולה יותר סביב העיר שחוברה לה יחדיו.
לאורך הדורות, מיליוני יהודים קיפחו את חייהם אך ורק בגלל היותם יהודים. האנטישמיות שלובשת צורה חדשה בכל פעם מתגלה שוב ושוב כשנאה תהומית ליהודים ולמדינת ישראל. אך גם מקרה זה לא יצליח לשבור את רוחו הגדולה של העם היהודי. לאורך הדורות, מיליוני יהודים המשיכו לשמור על זהותם ועל לשונם, על אף הרדיפות וההשפלות, ושימשו בכך סמל אוניברסלי לניצחון הרוח.
ההיסטוריה היהודית רצופה בניצחונות, שהושגו בזכות שמירה על עקרונות החירות המחשבתית. לדוגמה, כך היה משה רבנו בעומדו לפני שליט מצרים, כאלה היו המכבים שעל אף מספרם הנחות השכילו לנצח את האומה החזקה בעולם באותה התקופה, ואף דרך אסירי ציון, שלמרות מסך הברזל שהורד על בריה"מ, לא חששו להשמיע מסר ברור על כך שנצח ישראל לא ישקר. בן החורין האמיתי הוא מי שיכול להישיר מבט אל המציאות ללא שום מורא, ולהגן על האמת שלמענה הוא חי.
עם ישראל השכיל להבין כי רק על ידי עמידה איתנה יחד נגד המעוניינים לפגוע בשלמותו, אפשר לנצח את החזקים שבאויבינו. היציאה מהמיצרים התמידיים אינה תלויה אך ורק בכוח הזרוע והחרב, אלא בעיקר קשורה ברוח ובמחשבה המנחות את עם ישראל. הרוח הישראלית ממשיכה לנשוב הן עבור יהודי התפוצות והן עבור היהודים בארץ. שותפות אחת וגורל אחד לנו, ואי אפשר להפר את קשר החיים הקשור בעבותות בין כלל היהודים בכל מקום שבו הם בונים את ביתם.
אחת ממטרות ממשלת ישראל בכלל ומשרד ירושלים והתפוצות בפרט היא לייצב את תחושת האחדות בין יהודי כל העולם. ימים אלה יכולים לשמש סנונית המבשרת על בוא האביב ביחס שלנו ליהדות התפוצות. פגיעה בקהילה יהודית במקום המרוחק ביותר, כמוה כפגיעה במדינת ישראל כולה. בעת משבר אנו חשים קרובים ומחוברים יותר, אך חשוב לזכור כי קשר חיים זה אינו תלוי במאומה, וחלות עלינו החובה והזכות לשכלל אותו גם בעיתות רוגע.
המאבק באנטישמיות עם המאבק התמידי בטרור בתוככי מדינת ישראל מולידים ברית דמים שאינה ניתנת לניתוק. היציאה מעבדות לחירות כשאיפת חיים מחייבת אותנו לפעול בכל המישורים, כדי למגר מהשורש תופעות שאליהן התוודענו לאחרונה. מלחמה עיקשת במקביל לחיזוק הרוח הם שיובילו אותנו להיות גם בשנה זו בני חורין באמת.
הכותב הוא מנכ"ל משרד ירושלים והתפוצות