את גזר הדין שניתן אתמול בפרשת ההתעללות בחוסים האוטיסטים בביה"ח הפסיכיאטרי "איתנים", ובייחוד את האחריות שהוטלה על מנהל המוסד ד"ר יעקב מרגולין, שהורשע בהזנחת מטופלים, צריך משרד הבריאות לשלוח בהקדם לכל מנהלי בתי החולים, קופות החולים, המרפאות ומוסדות הבריאות בישראל - כדי שישמש תמרור אזהרה ציבורי ומוסרי לאחריות הכוללת שלהם, לשלומם ולכבודם של כל המטופלים במוסדות שבניהולם.
מעתה כל מנהל של מוסד רפואי חייב לדעת שמהרגע שהגיעה אליו תלונה על טיפול בחולים, זו תהיה כבר אחריותו הפלילית (וגם כמובן המוסרית) לדאוג להפסיק את הפגיעה. הוא כבר לא יוכל להסתתר מאחורי שולחן המנהל ואפילו לא יעזרו לו - כפי שלא הועילו לד"ר מרגולין - ניסיונו הניהולי המוצלח, חוות הדעת המקצועיות המצוינות, ואפילו התגייסות למענו מצד חלק מבכירי משרד הבריאות ובתי החולים הפסיכיאטריים.
ד"ר מרגולין, מבכירי ותיקי הממסד הרפואי הפסיכיאטרי בארץ, הורשע בהזנחה חמורה וקשה ו"בלתי מתקבלת על הדעת" של המטופלים במחלקת האוטיסטים. זאת לנוכח העובדה שקיבל תלונות חוזרות ונשנות על הפעלת אלימות נגד חוסים ושלא נקט אמצעים סבירים - למשל בדיקות, פיקוח וביקורים קבועים - ושלא דאג לשנות את התנהלות המחלקה.
השופט צבי סגל קבע כי אילו מרגולין היה עושה את המוטל עליו מתוקף תפקידו, היו בוודאות נמנעים חלק ניכר ממעשי ההתעללות וההזנחה. סגל קבע כי לא נכון ולא ראוי שמנהל בי"ח יסתפק רק בהעברת הטיפול במצבים חריגים לכפופים לו, ובכך יתנער מחובתו ומאחריותו.
למקרא גזר הדין עולות בזיכרון גם פרשות רפואיות רבות (לא רק בתחום בריאות הנפש), שבהן מנהלי בתי"ח ומוסדות בריאות ידעו בזמן אמת על מעשים מתמשכים לא ראויים ואף נפשעים בחולים, ואולם באדישותם או ברשלנותם לא הפסיקו את המעשים האלה, שגרמו לפגיעה פיזית ונפשית קשה בחולים.
גזר הדין שהוטל על ד"ר מרגולין אמנם לא כולל מאסר בפועל, כפי שדרשה הפרקליטות, אבל אין ספק שההרשעה כשלעצמה והענישה (גם אם המקלה), יש בהן תקדים חשוב מאוד למערכת הבריאות. חשוב שכל מנהל בי"ח ישנן מעתה כי מהרגע שהוא מקבל שביב מידע או תלונה על פגיעה בחולים - הוא אחראי אישית לחולה, ולא יוכל להסתתר בהסברים שמעתה הציבור ובתי המשפט יסרבו לקבלם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו