"הביטוי הטהור ביותר של הציונות": לראשונה - שגרירות ישראל בוושינגטון ציינה את חג הסיגד

שגרירות ישראל בארצות הברית קיימה אמש (חמישי) לראשונה אי פעם אירוע מיוחד לציון חג הסיגד, חג יהודי-אתיופי המסמל את חידוש הברית בין הקהילה לבין אלוהים, וכן את הגעגוע הנצחי לשיבה לירושלים. את האירוע יזמה והובילה יועצת השגריר, לאה מהרט מנדלסון, שנשאה דברי פתיחה שהדגישו את מקומו הייחודי של חג הסיגד בסיפור היהודי הרחב.

"עבורי, חג הסיגד הוא הביטוי הטהור ביותר של הציונות - אהבת ציון הרבה לפני שהייתה מדינה, לפני שהייתה תנועה או דגל", ציינה מהרט מנדלסון בדבריה. "אמונה בלתי ניתנת לערעור בירושלים".

במהלך האירוע הוקרן מסר מצולם מהרב ד"ר שרון שלום, סופר ומרצה ישראלי-אתיופי, שהרחיב על שמירת חג הסיגד לאורך דורות בקהילות יהודי אתיופיה. הוא העביר הרב שלום מסר מרגש של אמונה, אחדות ותקווה - מסר המעשיר את מדינת ישראל המודרנית ומשקף את הסיפור היהודי-ישראלי האוניברסלי, מגלות לשיבה.

"כשהייתי ילד, הייתי שואל את סבי, 'מתי נגיע לירושלים?' והוא היה עונה כל הזמן, 'לא בשנה הבאה, אבל זה יקרה'", סיפר הרב שלום. "מאות שנים כל דור אמר 'לא'. ולבסוף - הגענו הביתה, לישראל".

האירוע כלל פאנל שעסק במסע ההיסטורי של יהודי אתיופיה, במשמעות עלייתם לישראל, בתרומתם התרבותית לחברה הישראלית ובהבנת משמעותו העכשווית של חג הסיגד. בין המשתתפים היו סוזן פולק, פעילה ותיקה למען הקהילה; המחזאית והבמאית זוכת הפרסים חוה טזזו; והיזם ואיש חיל הים לשעבר, דני בן-נר.

פולק שיתפה מניסיונה רב השנים בעבודה לצד יהודי אתיופיה ובמעורבותה במבצע שלמה. טזזו דיברה על תפקידו של סיפור העלייה בשימור זיכרון הקהילה, ובהשראת המחזה שכתבה, "האור של אלמז". בן-נר הציג היבטים אישיים מניסיונו בשירותו בחיל הים בתקופת ההכנות למבצע העלאת יהודי אתיופיה.

"זו הייתה אחת הקבוצות החכמות ביותר שאי פעם פגשתי, ואחת הקבוצות המסורות והדתיות ביותר", אמרה פולק על עבודתה עם הקהילה האתיופית. היא הוסיפה: "הם כינו את החזרה לירושלים 'החלום של 2,000 השנים'. לשוב לירושלים - לישראל".

"צעירים שנולדו בישראל מרגישים לפעמים ניתוק מהזהות האתיופית שלהם", אמרה טזזו בהתייחס לעבודתה עם בני נוער מהקהילה האתיופית.

"הלכתי להרבה חטיבות ביניים בישראל, וזה היה מאוד מרגש. תלמידים אתיופים שרואים אותי, לפעמים הם לא מרגישים בנוח, לפעמים הם מתביישים. אני יודעת מה הם מרגישים, אבל בחרתי לעשות את זה כי כשאני הייתי בגילם, כל מה שרציתי היה לראות מישהו שנראה כמוני על הבמה. זו הדרך שלי לומר להם: 'אלה מי אתם, ואתם צריכים להתגאות בכך'".

"חשוב מאוד שכולנו נזכור את הסיפור הבלתי-יאמן של יהדות אתיופיה, שהוא חלק בלתי נפרד מהמציאות הישראלית שלנו", אמר בן-נר בהתייחס למבצע העלאת יהודי אתיופיה. "מעטים מאיתנו באמת מבינים עד כמה זהו סיפור של גבורה ואמונה".

האירוע נחתם בדברי שגריר ישראל, ד"ר יחיאל (מיכאל) לייטר, שהתייחס לחשיבותו של חג הסיגד ולתרומתם האדירה של יהודי אתיופיה למדינת ישראל ולחוסנה החברתי. "הסיגד הוא חג של כל ישראל", אמר לייטר. "למעשה, אני חושב שהוא צריך להיות חג עולמי. העם היהודי הוא עם ילידי בארץ ישראל - אין לנו על כך שום התנצלות  והקהילה האתיופית מזכירה לנו זאת בכל יום מחדש, ובמיוחד ביום חג הסיגד".

לייטר הוסיף: "הקהילה האתיופית הייתה מנותקת מארצה במשך 2,000 שנה - אך לא מנותקת ממורשתה, משורשיה, ומעמה. והיא מזכירה לכולנו: איננו צריכים לומר ‘תודה’ כאשר מישהו מכיר בזכותנו להתקיים".