אליאס רודריגז, היורה שרצח שני עובדי שגרירות ישראל בוושינגטון בלילה שבין רביעי לחמישי (שעון ישראל), תועד במצלמת אבטחה כשהוא "מוודא הריגה", כך עולה מתצהיר FBI שהוגש הלילה (בין רביעי לחמישי), בצל כתב האישום נגדו.
רגע המעצר של המחבל שביצע פיגוע ירי בשגרירות ישראל בוושינגטון
משרד המשפטים האמריקני האשים את רודריגז, תושב שיקגו, ברצח נציגים זרים, רצח מדרגה ראשונה ופשעים נוספים בגין הירי למוות של שני עובדי שגרירות ישראל, ירון לישינסקי ושרה מילגרם.
בהופעתו מול בית המשפט הפדרלי בוושינגטון, השופט הודיע לרודריגז כי הוא עומד בין השאר בפני אפשרות של עונש מוות. רודריגז לא הודה בהאשמות.
במסיבת עיתונאים שנערכה זמן קצר לאחר הגשת האישומים, כינתה ג'נין פירו, התובעת הזמנית של ארה"ב בוושינגטון, את הרציחות "פשע נורא". היא הוסיפה: "נמשיך לחקור זאת כפשע שנאה וכפשע טרור, ונוסיף אישומים נוספים ככל שהראיות יצדיקו זאת". פירו ציינה כי החוקרים בוחנים "כמויות עצומות של ראיות". היא אמרה כי הירי הוא "מקרה המאפשר עונש מוות", אך הסבירה כי "מוקדם מדי" לומר האם התובעים ימשיכו להטיל עונש מוות.
משדה התעופה ועד ללחיצה על ההדק
רודריגז הגיע לוושינגטון כדי להשתתף בכנס מקצועי, כך מסרו גורמים רשמיים. הוא טס לשדה התעופה הלאומי רייגן ביום שלישי עם נשקו החוקי, אך החוקרים טרם מסרו דיווח מלא על כל מעשיו ביממה שבין הגעתו לביצוע ירי.
עד ראייה תיאר בתצהיר כי רודריגז עשה "תנועה בזרועו כאילו הוא זורק חפץ". לאחר שתועד יורה בגב הקורבנות מספר פעמים, הוא המשיך לירות גם אחרי שהקורבנות נפלו ארצה.
שרה מילגרם ניסתה לזחול מהמקום לאחר שנפגעה, נכתב בתצהיר, אך רודריגז "עקב אחריה וירה שוב". לאחר מכן, בעודו נראה טוען מחדש את נשקו, מילגרם הצליחה להתיישב - ואז רודריגז ירה בה מספר פעמים נוספות. בקרבת מקום איתרה המשטרה אקדח בקוטר 9 מילימטר, 21 תרמילים משומשים ומחסנית נשק.
שאלת האבטחה: "התכנסות קטנה שלא הצריכה פריסה מיוחדת"
גורמי אכיפת החוק סירבו לומר במסיבת העיתונאים האם תקלות אבטחה במוזיאון אפשרו ליורה גישה למשתתפי האירוע. ראש עיריית וושינגטון, מוריאל באוזר, אמרה כי ההתכנסות הייתה "קטנה" ולא סווגה כ"אירוע מיוחד" המצדיק פריסה של משטרת העיר.
בעקבות הפיגוע תארח מחר (שישי) הוועדה היהודית-אמריקנית (AJC), המפעילה את המוזיאון, אירוע זיכרון קהילתי תחת הכותרת "מאוחדים באבל ובחוזק". התוכנית תכלול דברי הספד, הזדהות ועידוד מהנהגת הארגון ובהשתתפות שותפים מהפדרציות היהודיות וארגונים נוספים.
במקביל, ארגונים יהודיים-אמריקניים פרסמו שורת המלצות לקהילות המקיימות אירועים פתוחים:
- להבטיח תיאום עם רשויות האכיפה ועם יוזמת הביטחון היהודית או גורם מקצועי אחר
- לשקול להרחיב את מרחב האבטחה של האירוע
- לפתוח אירועים אך ורק למשתתפים מזוהים וברשימות מוזמנים שעברו סינון מוקדם (למשל, לא לשלוח הזמנות בדוא"ל המוני לקהל הרחב)
- למסור מידע על מיקום, מועד ופרטים נוספים רק לאחר הרשמה מאומתת
- להפעיל בקרת כניסה (מנעולים ונהלי כניסה) כך שרק נרשמים מאומתים יורשו להיכנס
- לשמור על ערנות ולדווח על פעילות חשודה
- לשקול הצבת שוטרים חמושים בתפקיד או מחוץ לשעות התפקיד, מאבטחים פרטיים או צוותי מתנדבים כהגנה נוספת
