יחסי ישראל וארצות הברית ידעו במהלך השנים, הממשלות והממשלים, עליות ומורדות, אך תמיד היה זה קשר מבוסס הערכה, מחויבות והבנה, כי מקומה המרכזי של ישראל לא נתון לערעור.
היו שנים שארצות הברית כינתה את ישראל "נושאת המטוסים של ארה"ב במזרח התיכון" או "ישראל אי של יציבות באי היציבות האזורית". למרות ועל אף ההדים שמייצר ביקורו של הנשיא טראמפ במזרח התיכון והתחושה (הנכונה במידה רבה של צדק) שישראל נזנחה, עדיין מוקדם להספיד את היחסים שבין ארצות הברית וישראל.
בעוד הביקור מתקדם, העסקאות נחתמות והשבחים למנהיגים המארחים חוצים כל גבול, חיילים ומערכות צבא ארצות הברית מוצבים על אדמת ישראל ושותפים בהגנה על ישראל מפני ירי טילים מתימן וממקומות אחרים שעלולים להגיע.
ישראל, מנקודת מבטה, מתארת את השבועות האחרונים כאיבוד שליטה. זה התחיל בחידוש המשא ומתן בין ארצות הברית ואיראן על הסכם הגרעין, שהיום נראה יותר מתמיד קרוב לחתימה (אם יהיה זה הסכם טוב או רע - נצטרך לבחון בפרטים עצמם).
וזה המשיך באישור פיתוח יכולת גרעין אזרחית בערב הסעודית, חידוש סיוע הומניטרי לעזה (לאחר שהנשיא טראמפ היה זה שעודד וגיבה את ישראל בעצירתו, כחלק מאיומי "שערי הגהנום שיפתחו על עזה"), קיום משא ומתן ישיר עם החמאס לשחרור של החייל הישראל (ובעל האזרחות האמריקאית) עידן אלכסנדר ועוד ועוד שלל דוגמאות.
ארצות הברית בהנהגתו של הנשיא טראמפ הבהירה פעם אחר פעם מאז חזרתו לבית הלבן בינואר האחרון, כי פניה לסגור מלחמות ולכונן הסכמי שלום עולמיים. המלחמה כנגד החמאס בעזה איננה מתיישבת עם חזונו של הנשיא טראמפ.
רעיון ההגירה שהעלה והתקבל בזרועות פתוחות בישראל זכה להתנגדות נרחבת בעולם הערבי והביא לתוכנית שהובילה מצרים (בגיבוי ערב הסעודית וכל שאר מדינות ערב), לשיקום רצועת עזה מבלי להגר את האוכלוסיה ולמנגנון ניהול מקומי ללא החמאס. נראה שגם כאן, כמו במקרים אחרים, בחירת הנשיא טראמפ, בין הרעיון שלו עצמו לרעיון הנגדי של העולם הערבי, הוא יבחר צד ולא בטוח את של עצמו.
במספר ימים של ביקור, שינה הנשיא טראמפ סדרי בראשית במזרח התיכון. לצד זאת, ערב הסעודית מאיימת לשבור את היתרון האיכותי של ישראל שעשרות שנים היה קו אדום בהתנהלות ארה"ב עם מדינות ערב.
כמו כן, נשיא סוריה החדש אל-ג'ולאני, שעד לפני שנה היה ג'יהאדיסט עורף ראשים, זכה לכבוד נשיאים ולחיבוק חם של הנשיא טראמפ עם מתנה בדמות הסרת הסנקציות, ארדואן קיבל גושפנקא של מנהיג אזורי כאשר זכה לארח את הפסגה בין רוסיה לאוקראינה בחסות ארה"ב, לאחר שלפני שבועות כונה "החבר הטוב שלי" ע"י טראמפ.
ישראל, שבכל החודשים והשבועות האחרונים סירבה לכל יוזמה ורעיון של סיום הלחימה, הרחבת הסכמי הנורמליזציה (ערב הסעודית תחילה), מתחילה לראות את איבוד הסבלנות מצד ארה"ב, ובמקביל מתבוננת מהצד וחוזה בתהליך בו המזרח התיכון זז מזרחה.
חזונו של הנשיא טראמפ לעידוד הסכמי השלום וסיום הקונפליקטים המקומיים והאזוריים מתקבל על ידי מדינות ערב באהדה ובשיתוף פעולה, כך כאשר הסכים להיפגש עם נשיא סוריה החדש, לאחר שביטל את הסנקציות שהוטלו על סוריה, וכך בהרעיפו דברי שבח על כל מנהיג ערבי שאירח אותו בביקור זה, כולל נשיא טורקיה, ארדואן.
הנשיא טראמפ אוהב מנהיגים ומדינות שמספקים לו את הסחורה ומעשירים את קופתה של ארצות הברית בדולרים רבים. את אלה מתקשה ארצות הברית לקבל מישראל המפולגת, הכבולה בקואליציה שלא מאפשרת התקדמות לסיום המצב הנוכחי, ואת דעתו על המלחמה בעזה הוא לא מסתיר בכל הזדמנות.
ישראל היוותה שנים רבות נכס בעל ערכיות לארצות הברית, נכסיות שיש לה מקום ותפקיד גם היום, אולם אם ישראל תדבק בסרבנותה לכל יוזמה ולא תצטרף לרכבת הנורמליזציה וההסדרים האזוריים, תמצא עצמה עם מציאות שהיא לא חלק ממנה, אבל יותר מכך לא השפיעה ולא שמרה על האינטרסים הלאומיים שלה.
לישראל אינטרס לנורמליזציה עם סעודיה, מעצם היותה מרכיב מוביל וחשוב בעולם הערבי-הסוני, ואולי ברתימה להתמודדות מול החות'ים. לישראל אינטרס לשיפור היחסים (אולי בעתיד לבוא גם נורמליזציה) עם סוריה החדשה כחלק מארגון מחדש של הגבול הצפוני שהתחיל עם ממשלה חדשה בלבנון שקוראת תיגר על עצמאותו של חיזבאללה, ויחד עם סוריה חדשה יהוו שני אלה חומה מאוחדת שתבלום את שאיפותיה של איראן באיזור.
לישראל אינטרס עליון של כל אותן מדינות ערב בהובלת ארצות הברית למניעת יכולת גרעין בידי איראן. אם הדרך והמפתח לכל אלה עובר דרך סיום המלחמה בעזה ושחרור כל החטופים, אסור שנפספס את ההזדמנות ונמצא שהמזרח התיכון של טראמפ זז מזרחה והותיר אותנו מחוץ למפה.
זה הזמן למנהיגות, הצופה למרחקים, ממקסמת הזדמנויות ומקבלת החלטות אמיצות מבלי לוותר על עקרונותיה של ישראל לביצור ביטחונה האזורי – אנו ראויים למציאות אחרת.
הכותב הוא תת אלוף (מיל) צביקה חיימוביץ, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו