תמונות הלוויין הראשונות של התקיפה במתקן הגרעיני בפורדו, הנמצא 20 ק״מ צפון-מזרחית לעיר קום, מראות את נקודות הפגיעה של פצצות ה-MOP בצלע ההר האימתני שהגן על שני אולמות ההעשרה שבהם פעלו הצנטריפוגות שהיו אמורות להביא להעשרה של אורניום ברמה גבוהה – וככל הנראה גם לרמה הצבאית של 90%. יש לציין שבמתקן נמצאו שאריות של חלקיקי אורניום מועשרים אף ל-83.7%. מטבע הדברים, קשה להעריך כעת עד כמה הצליחו הפצצות לפגוע במטרתן.
שני סימני החדירה קרוב לפסגת ההר:
On 21 June 2025, President Trump announced the US had struck Iran’s Fordow Nuclear Facility with GBU-57A/B MOP bunker busting bombs. High-resolution imagery taken on 22 June 2025 shows the site after it had been struck. pic.twitter.com/iXid2djIgU
— Open Source Centre (@osc_london) June 22, 2025
תמונות באיכות גבוהה שפרסם ארגון המודיעין הגלוי Open Source Center מציגות לפחות שתי נקודות חדירה בצלע ההר, לצד מה שנראה כקריסה מסוימת של הקרקע או לפחות שינוי ניכר בתוואי. לפי אותו הניתוח, נראה כי התקיפה כוונה לחלקים במתקן שאיראן בנתה לתוך ההר ולאחר מכן כיסתה, כאשר תצלומים מ-2009 מראים את המבנים הללו בשלבי בנייה באותם מיקומים - כאשר על בסיס אותם התרשימים ייתכן ומדובר במערכות האוורור של המתקן.
הפגיעות באתר ביחס לתרשימי האתר:
The Open Source Centre created a topographical and 3D model of the facility, layering imagery from 22 June 2025. Using this, we can see where the strikes hit the Fordow facility, likely targeting the cascade hall buried underneath the GBU-57A/B MOP entry points. pic.twitter.com/Et70FLZZYc
— Open Source Centre (@osc_london) June 22, 2025
תרשימים של מבנה האתר שפורסמו בעבר, גם במסגרת חשיפת ארכיון הגרעין האיראני על ידי ישראל, מצביעים על כך שמדובר באזור המשוער מתחתיו ממוקמים אולמות ההעשרה – שם נמצאות שרשראות ארוכות של צנטריפוגות. הצנטריפוגות הללו, כ-3,000 במספרן לפי הערכות, מפרידות בין החלקיקים הכבדים והקלים של גז האורניום, ועל ידי כך מאפשרות להעלות את ריכוז האיזוטופ אורניום 235 שמשמש בתהליך הביקוע הגרעיני.
לפי פרטים שפורסמו בתקשורת האמריקאית, גיחת התקיפה בוצעה באמצעות 7 מפציצי B-2, כאשר כל מפציץ נשא שתי פצצות MOP במשקל של 13.6 טון. לפי הערכות שפורסמו לאורך המלחמה, מכיוון שהעומק המוצהר שאליו מגיעים החימושים הוא 61 מטרים, נדרשו המפציצים להפיל שתי פצצות אחת אחרי השנייה כדי להגיע לאולמות שנמצאים לפי הערכה 80-90 מטרים מתחת לאדמה.
אך תצלומי הלוויין שבוצעו קודם לכן, ביומיים שקדמו לתקיפה, מצביעים על פעילות ערה של משאיות וכלים כבדים סביב האתר – הללו הם עדות להכנות איראניות לאפשרות של הפצצת האתר או תקיפתו בדרך אחרת. תצלומי לוויין שהתבצעו ב-19 לחודש מראים כמות גדולה של משאיות סביב האתר, ותצלום שהתבצע יום לאחר מכן – מראה בבירור מילוי של דרכי הגישה הסלולות אל האתר בחול, ככל הנראה בניסיון להגן עליהן במקרה ויותקפו, כך שהחול יספוג את פגיעת הפצצות וימנע קריסה מלאה של הגישה לאתר.
באיראן טוענים שכל הציוד הגרעיני והחומרים הקשורים בו פונו מבעוד מועד, כאשר לצד הצנטריפוגות הועלו ספקולציות שונות לגבי האפשרות שאיראן העבירה למתקן המבוצר את מאגר האורניום המועשר ברמה גבוהה שלה (60%, כך לפי הערכות), וגם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הודיעה כי איבדה קשר איתו מאז שהחלה המלחמה והופסקו פעולות הפיקוח במדינה. לפי שעה, כך לפי הודעת הסוכנות, לא נרשמה עדות לזיהום רדיואקטיבי באזור.
יצוין כי המתקן, שהיה בעבר בסיס טילים של משמרות המהפכה, החל להיבנות כמתקן גרעיני בשנים 2006-2007 כחלק מ״פרויקט אל-גאדיר״ במסגרת תוכנית אמאד האיראנית לפיתוח נשק גרעיני, כפי שעולה ממסמכי ארכיון הגרעין שישראל השיגה ב-2018. על פי הסכם הגרעין מ-2015, פורדו היה אמור להפסיק כל העשרת אורניום ל-15 שנים ולהפוך למרכז מחקר אזרחי, אך לאחר פרישת ארה״ב מההסכם במאי 2018, איראן חזרה בה מהתחייבויותיה והמתקן חזר לפעילות העשרה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו