יפן החלה אתמול (שני) לאכוף חוק חדש שמגביל את חופש ההורים בבחירת שמות לילדיהם, בניסיון לשים קץ לתופעת השמות ה״קיראקירה״ - שמות נוצצים ויצירתיים שהפכו לכאב ראש לאומי.
מדובר בשמות שנכתבים בתווי קאנג'י – שיטת הכתב היפנית שעושה שימוש בתווים סיניים - אך נהגים בצורות יצירתיות ובלתי צפויות. התיקון לחוק דורש כעת מהורים לדווח על ההגייה הפונטית של השם, כאשר יותרו רק הגיות מוכרות רשמית. הרשויות יוכלו לדחות שמות שנחשבים ״אנטי-חברתיים״ או כאלה שעלולים ״להשפיע לרעה על עתיד הילד״.
התופעה החלה בשנות ה-90, כאשר הורים ניצלו את הגמישות של מערכת הכתיבה היפנית. בעוד שלרוב 3,000 תווי הקאנג'י המותרים יש מספר קריאות מקובלות, חלק מהתווים מאפשרים הגיות גמישות יותר. בין השמות הבולטים שדווחו בגרדיאן: אוג'יסאמה (נסיך), וכן גירישיה (יוון) וטורינו (טורינו) - שמות שנתנה המחליקה האולימפית סייקו האשימוטו לילדיה לכבוד הערים שאירחו את המשחקים בשנות לידתם
עוד שמות שנזכרו כשמות "נוצצים": פקאצ'ו, ניייק או פו הדוב. לפי האתר SCMP (South China Morning post) ,השמות "ג'ואל" (תכשיט באנגלית) ו"לאבלי" היו שמות "נוצצים" בקרב בנות – ובקרב בנים נרשמו שמות כמו "נארוטו"(דמות אנימה פופלרית) ו"פורין" – שנשמע לאוזן המקומית כמו פודינג.
המקרה שהצית את הוויכוח הציבורי התרחש ב-1994, כאשר זוג מטוקיו ניסה לרשום את בנם בשם ״אקומה״ - שטן. ״יהיה רק יפני אחד עם השם הזה״, הסביר האב אז, "אם תשמע אותו פעם אחת, לעולם לא תשכח אותו״. הרשויות קיבלו תחילה את השם, אך חזרו בהן וטענו שההורים ״ניצלו לרעה את הזכות לתת שם לילד״. המקרה הגיע לבית המשפט והמשפחה נאלצה לשנות את השם.
מחקר מ-2022 שערך באוניברסיטת טוקיו מצא עלייה חדה בשמות ייחודיים ב-40 השנים האחרונות, מה שמעיד לדבריהם על ״עלייה בחיפוש אחר ייחודיות ואינדיבידואליזם״ בחברה היפנית. בעוד הממשלה מצדיקה את החוק כצורך לפשט הליכים מנהליים דיגיטליים, רבים רואים בו ניסיון לבלום תופעה שיוצרת בלבול בבתי ספר, בתי חולים ומוסדות ציבור - מקומות שבהם איש אינו יודע כיצד לבטא את השמות הללו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו