"ים של אנטישמיות": ממשלה קנדה הוציאה מאות אלפי דולרים למאבק ברשת

קנדה שילמה 128,000 דולר לחברה בריטית כדי לעקוב אחרי חשבונות פרו-ישראליים ברשתות החברתיות הקנדיות, אשר סווגו כמונעים מ”שנאה כלפי מוסלמים”, כחלק מהאיום של דיסאינפורמציה

128,000 דולר לחברה בריטית שתנטר חשבונות ברשתות החברתיות שמונעים מ"שנאה כלפי מוסלמים". בתמונה: מארק קארני, ראש ממשלת קנדה.. צילום: אי.פי

ממשלת קנדה שילמה 128,000 דולר לחברה בריטית כדי לעקוב אחרי חשבונות פרו-ישראליים ברשתות החברתיות הקנדיות, אשר סווגו רבים מהם כ”ימנים קיצוניים” המונעים מ”שנאה כלפי מוסלמים”.

בין הפעילויות שסומנו כהוכחה לעלייה בקיצוניות הימנית בקנדה נכללו “חוסר שביעות רצון מהפגנות פרו-פלסטיניות” ואפילו האשמות כלפי פוליטיקאים פדרליים שהם “מוקדשים יותר לענייני עזה מאשר לנושאים קנדיים”.

המעקב בוצע על ידי מכון Strategic Dialogue מלונדון. בתחילת 2024, חודשים ספורים לאחר הטבח של ה-7 באוקטובר, המכון קיבל חוזה מממשלת קנדה בשווי 128,268 דולר לפרויקט בשם הארוך: "חדר ניתוח דיגיטלי ותכנית תגובה מהירה לקיצוניות, שנאה ודיסאינפורמציה הקשורות לישראל או עזה בקנדה".

ראש ממשלת קנדה קרני במהלך מערכת הבחירות. "ים של גזענות, מיזוגניה ואנטישמיות. הממשלה שלי תפעל", צילום: רויטרס

התוצאה הייתה סדרת דו”חות שטענו כי הסכסוך בין ישראל לחמאס הגביר “קיצוניות, שנאה ודיסאינפורמציה” בקרב אנשי ימין קיצוני בקנדה, והחמיר את “הנזק הדיגיטלי” במדינה.

“מספר חשבונות משפיעים, במיוחד ברשת X, נקטו עמדה פרו-ישראלית נחרצת מאז מתקפת ה-7 באוקטובר”, הזהיר אחד הדו”חות שפורסם ביוני.

הדו”ח לא מציין את מקורותיו, בטענה כי זו מדיניותו “לא לקשר לתוכן קיצוני”. הקוראים מקבלים רק הסבר כי “פרטים על פוסטים ספציפיים ניתנים לפי בקשה לחוקרים מורשים”.

אחד החריגים הבודדים הוא פוסט מ-23 באוקטובר מקבוצת פייסבוק לא מוכרת בשם “טורדו/הליברלים הורסים את קנדה”:

“ישראל מותקפת, הם הורגים נשים, ילדים ואנשים חפים מפשע, מענים, שורפים תינוקות ועוד. ישראל מגיבה, והפלסטינים ממלאים את רחובות טורונטו בסיסמאות אנטי-יהודיות”, נכתב בפוסט, שממשיך: “קנדה תהפוך בקרוב לבלתי ניתנת לזיהוי ומלאה בקיצונים דתיים".

הפוסט מובא כדוגמה לפוסט קיצוני שמפיץ דיסאינפורמציה על כך ש”האכיפה של ההפגנות הקשורות לסכסוך ישראל-חמאס אינה עקבית”.

כמה הפגנות אנטי-ישראליות בקנדה כללו קריאות להשמדת ישראל. הדבר בא לידי ביטוי בסיסמה החוזרת: “מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית”, שמבטלת את קיומה של מדינת ישראל.

כתובות אנטישמיות בקנדה, צילום: ההסתדרות הציונית העולמית

באירועים פחות מעודנים, נשמעו גם קריאות “מוות לישראל” ושלטים שמהללים “התנגדות חמושה”. היו גם מקרים של הפגנות שחגגו את מתקפת ה-7 באוקטובר, גם מיד לאחריה וגם ביום השנה.

ב-7 באוקטובר 2023, תנועת הנוער הפלסטינית – מהבולטות ביותר בקנדה – קיימה עצרת חגיגית “לכבוד השהידים של השנה החולפת”.

למרות זאת, מכון Strategic Dialogue סבור כי עצם האמירה שההפגנות תומכות במוות ליהודים ולמדינה היהודית היא קיצונית.

הטבח של ה-7 באוקטובר גם העלה ביקורת על סוכנות הסיוע אונר”א, אשר מקבלת מימון נדיב מממשלת קנדה, אך שוב ושוב נקשרה לאירועים קיצוניים פלסטיניים – כולל הדחה של תשעה עובדים שלה באוגוסט עקב מעורבותם המיוחסת במתקפה. בספטמבר אישרה אונר”א כי מפקד בכיר בחמאס שנהרג בלבנון היה אחד מעובדיה.

למרות זאת, המכון קבע כי כל פוסט שמקשר בין מימון קנדי לאונר”א לבין מתקפת ה-7 באוקטובר נחשב הפצת קיצוניות ימנית.

“מהציוצים הבולטים ביותר בקרב אנשי ימין קיצוני בקנדה לאחר ה-7 באוקטובר היו כאלה שטענו כי ג’סטין טרודו מימן ישירות את מתקפת חמאס דרך תרומות לאונר”א”, נכתב בדו”ח.

הדו”ח מזכיר גם נרטיבים אנטי-ישראליים, אך רק בהקשר של מקורות ימין קיצוני. “מספר ערוצי טלגרם המזוהים עם יוצרים קיצוניים כללו חומר אנטישמי והגבירו מסרים של אנטישמים בינלאומיים”, נכתב.

אנטישמיות בקנדה, צילום: ההסתדרות הציונית העולמית

החוזה עם המכון פורסם לראשונה השבוע על ידי האתר Blacklock’s Reporter. המימון הגיע מתכנית ממשלתית חדשה בשם Digital Citizen Contribution Program, שהוצגה במקור כדרך להילחם בדיסאינפורמציה ברשת.

בשנים האחרונות, ממשלת הליברלים חיזקה את המאבק נגד מה שהיא תופסת כ”איום של דיסאינפורמציה”, בעיקר בחקיקה כמו Online Harms Act – חוק שהרחיב את סמכויות המשטרה כלפי פרסומים ברשת, ואפילו איפשר מעצר מקדים על סמך חשד לפרסום עתידי של שנאה.

למרות שהחוק בוטל עם השעיית הפרלמנט בינואר, ראש הממשלה החדש, מארק קרני, אותת כי יפעל שוב בנושא.

במהלך הקמפיין אמר קרני כי “הפלטפורמות האמריקאיות הגדולות הפכו לים של גזענות, מיזוגיניה, אנטישמיות, איסלאמופוביה ושנאה בכל צורותיה”, והוסיף: “הממשלה שלי תפעל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר